ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק של שרת המשפטים, איילת שקד, לתיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. החוק מסדיר את פעולת המרשם הפלילי במשטרת ישראל וקובע את פרק הזמן עד להחלת התיישנותה של עבירה פלילית ועד למחיקתה מגיליון ההרשעות.
מטרת התיקון לחוק לקצר את פרקי הזמן של תקופת ההתיישנות והמחיקה מהמרשם הפלילי. תיקון החוק מציע הלימה בין חומרת העבירה למשך תקופת קיצור ההתיישנות – כך שככל שהעבירה שבוצעה קלה יותר ועונשה נמוך, תקופת הקיצור תהא משמעותית יותר. מטרה נוספת של הצעת החוק היא לאסור על מעסיקים לבקש ממועמד פוטנציאלי לעבודה להציג את רישומו הפלילי או תעודת יושר על היעדר רישום פלילי.
למעלה ממיליון איש במדינת ישראל בעלי רישום ברישומי המשטרה. 70% מבעלי פרט רישום הם בעלי פרט רישום אחד בלבד. כאשר מדובר בבני נוער, שלעיתים מעדו רק פעם אחת, מלווה אותם רישום זה מנערותם לבגרותם ומותיר כתם גדול הפוגע ביכולתם להתקבל למקומות עבודה ולהשתלב בהצלחה בחברה.
לכן, כדברי ההצעה: "יש צורך באיזון חדש בין תקנת השבים ופרטיותם של אנשים לבין הצורך של גופים שונים לקבל מידע על הליכים פליליים שתלויים ועומדים נגד אדם, או כאלה שהסתיימו, ולגבי האחרונים, גם כאלה שהסתיימו לפני זמן רב. מוצע, ראשית, לקצר את תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 14 לחוק, ואת תקופת המחיקה הקבועה בסעיף 16 לחוק. לאחר שעברה תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה. החוק עוד קובע, כי המידע הפלילי יימסר רק למספר גורמים מצומצם, ולכן ראוי לקצר את התקופות ולאפשר לאדם לחזור לתפקד בחברה מוקדם ככל האפשר, תוך קיום אפשרות למסירת המידע לגורמים מצומצמים במספרם. שנית, מוצע לקבוע בחוק כי מי שאינו זכאי לקבל מידע בדבר עברו הפלילי של אדם, אינו רשאי לדרוש מהאדם למסור את המידע בעצמו, לרבות בשיטות עקיפות כמו שאלות בכתב או תצהיר אצל עורך דין. אם בכל זאת יישאל האדם על עברו הפלילי, האדם יהיה רשאי לענות על השאלה כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה ולתיק סגור".
אנחנו במשרד עורכי הדין ד"ר לימור עציוני, עוסקים רבות בהליך הפרוצדוראלי הסבוך של סגירת תיקים בעילות הנכונות קרי, סגירת התיק מחוסר אשמה לעומת חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, שכן ברורה לנו המשמעות של רישום פלילי הסגור בעילה הלא נכונה וברורות לנו ההשלכות של קיומו של רישום פלילי באשר הוא לצעירים ובגירים. אשר על כן אנו מברכים, על הצעת התיקון לחוק ומקווים כי תסייע רבות לרבבות אנשים נורמטיביים אשר נקלעו במהלך חייהם לסיטואציה שהאפילה על שיקומם והשתלבותם בחברה.
