חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001

פרק א': עקרונות כלליים

מטרה

1.    חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

הגדרות

2.    בחוק זה –

          "בן זוג" – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;

          "בן משפחה" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;

          "הגוף החוקר" – משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;

          "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;

          "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982;

          "חשוד" – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע;

          "נאשם" – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע;

          "נידון" – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע;

          "נפגע עבירה" – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;

          "עבירה" – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה:

(1)   היא מסוג עוון או פשע;

(2)   היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל בית משפט בישראל דן בה;

(3)   חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע;

          "עבירת מין או אלימות" – עבירה מן העבירות המנויות בתוספת הראשונה;

          "עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירת מין או אלימות המנויה בחלק א' או בחלק ב' בתוספת הראשונה א'

          "עבירת תעבורה" – עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי הוראות סעיף 25(א)(1) עד (3) ו-(5) לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיפים 64 ו-64א לפקודה האמורה

          "פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971;

          "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי;

          "הקצין הממונה" – במשטרה – הקצין הממונה על החקירות בתחנת משטרה, בהעדרו – מפקד התחנה, ובהעדרם – הקצין הממונה על התחנה; במחלקה לחקירות שוטרים – בעל התפקיד המקביל;

          "הרשויות" – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;

          "השרים" – שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.

עקרונות

3.    מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר.

דרכי התאמה במימוש זכויות נפגע עבירה

4.    (א)  מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילוי ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.

          (ב)  מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח–1998.

          (ג)   מידע והודעות לפי הוראות חוק זה יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

הבטחת זכויות

5.    בתי המשפט והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי חוק זה.

פרק ב': זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי

הגנה

6.    במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –

(1)  להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;

(2)  לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;

(3)  לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);

(4)  למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.

הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה

7.    (א)  בסעיף זה –

          "חומר חקירה" – כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;

          "מסירה" – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;

          "פרטים אישיים", לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.

          (ב)  הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א' שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום.

          (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א', כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:

(1)   הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;

(2)   המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.

          (ד)  הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה.

          (ה)  תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.

          (ו)   בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.

          (ז)   הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.

          (ח)  על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

          (ט)  הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

זכות לקבלת מידע על  ההליך הפלילי

8.    (א)  נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.

          (ב)  נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.

          (ג)   נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –

(1)   נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;

(2)   נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 16 ו-17 כמפורט באותה תוספת.

          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי.

זכות עיון בכתב אישום

9.          נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)    עיון כאמור בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק – אסור על פי דין;

(2)    סבר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת

10.  נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 19 ו-20 כמפורט באותה תוספת.

זכות לקבל מידע על שירותי סיוע

11.  נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים.

ניהול הליכים בזמן סביר

12.  ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני

13.  (א)  במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.

          (ב)  חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

זכות לנוכחות מלווה בחקירה

14.  נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות

15.  (א)  בכפוף להוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.

זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים

16.  נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו להחליט בבקשה, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק

17.    (א)  נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.

         (ב)  זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק:

(1)   עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" – כהגדרתו בחלק ב' לתוספת ראשונה א';

(2)   עבירה לפי סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין.

          (ג)   נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת ראשונה ב', שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין; בסעיף קטן זה, "גורם מאשר" – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה.

          (ד)  בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.

          (ה)  הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.

          (ו)   השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה.

הצהרת נפגע

18.  (א)  נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה', סימן ז' לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה' לחוק הנוער.

          (ב)  אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי.

          (ג)   השרים יקבעו הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה.

זכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים

19.  (א)  נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפי הועדה, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון.

          (ב)  בסעיף זה, "ועדת שחרורים" – כמשמעותה בפרק ו' סימן ב' לחוק העונשין.

זכות להביע עמדה לענין חנינה

20.  נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי

21.  אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין.

זכאות בני משפחה

22.  גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:

          (1)  למי שהיה בן זוגו בעת מותו;

          (2)  לילדיו;

          (3)  להוריו;

          (4)  לאחיו;

בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

הקמת יחידות סיוע בפרקליטות

23.    (א)  בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע, כפי שיקבע שר המשפטים, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה, ובין השאר:

(1)   להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות;

(2)   להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;

(3)   לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות.

          (ב)  מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על ידי שר המשפטים.

מינוי אחראים במשטרת ישראל

24.  (א)  משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין חוק זה, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה ובין השאר:

(1)   להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה;

(2)   להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;

(3)   לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים.

          (ב)  דרך מינוי השוטרים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים.

פרק ג': תיקוני חקיקה והוראות שונות

תיקון חוק סדר הדין הפלילי   מס' 29

25.  בחוק סדר הדין הפלילי, אחרי סעיף 65 יבוא:

"מתן החלטה בערר

65א. החלטה בערר לפי סעיף 64, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם היועץ המשפטי לממשלה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001."

הודעות

26.  הודעות לפי חוק זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שקבעו השרים בדרך שקבעו השרים; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שקבעו השרים, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

שינוי התוספות

27.  השרים רשאים לשנות, בצו, את התוספות.

ביצוע ותקנות

28.  (א)  השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

          (ב)  תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תחילה ותחולה הדרגתית

29.  (א)  תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), בתום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

          (ב)  סעיפים 4(ב) ו-(ג), 6(ב)(2), 7, 8(ב) ו-(ג), 10, 16, 17, 18, 19, 20, 23 ו-24 יוחלו בהדרגה, החל ביום שיקבעו לגביהם השרים ועל פי צווים שיקבעו; ההחלה יכול שתהיה לפי אזורים או לפי סוגי הזכויות או סוגי עבירות.

          (ג)   החלתם של הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) תושלם לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005) (בסעיף זה ובסעיף 31 – המועד הקובע); לא הושלמה החלת הסעיפים האמורים בצווים שקבעו השרים לפי סעיף קטן (ב) עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים במועד הקובע.

          (ג1) הזכויות לפי סעיפים 7, 8(ג), 16 ו-17 כנוסחם לפי חוק זכויות נפגע עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004, והזכויות לפי סעיפים 8(ב), 10 למעט לענין הזכויות שהוחלו בצו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק), התשס"ג-2003, 19 ו-20, כפי שיוחלו בצו לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובמועד שנקבע בו, או שתחילתן במועד הקובע לפי הוראות סעיף קטן (ג), יהיו מוקנות לנפגע עבירה רק לגבי הליך פלילי שתיק החקירה בו נפתח במועד החלת הזכויות כאמור או במועד הקובע, לפי הענין, או לאחריו, אלא אם כן קבעו השרים אחרת.

          (ד)  תחילתו של סעיף 25 תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

אישור תקנות ראשונות

30.  תקנות וצווים ראשונים יובאו על ידי השרים לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

מעקב אחר יישום החוק

31.    (א)  במהלך התקופה שמיום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) ועד חודש לפני המועד הקובע, ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי ארבעה חודשים, על מצב ההיערכות ליישום הסעיפים המנויים בסעיף 29(ב), ולהחלתם ההדרגתית.

          (ב)  במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 29(ג1) גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בענינו נפתח לפני המועד הקובע.

אל תהסס לפנות אלינו

מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון:

או להשאיר פרטים ונחזור בהקדם:

מאמרים נוספים

phone icon