התיישנות עבירות מין בישראל – שאלות ותשובות

כעורכת דין העוסקת בתחום של עבירות מין, אני רואה חשיבות רבה במתן מידע ברור ונגיש בנושא התיישנות עבירות מין בישראל. זהו נושא מורכב ורגיש שלא תמיד קל להבין את ההיבטים המשפטיים שלו.

ראשית, חשוב להבין מהי בכלל התיישנות. התיישנות משמעותה שלאחר תקופת זמן מסוימת, לא ניתן עוד להגיש כתב אישום נגד אדם בגין עבירה שביצע. הרציונל מאחורי מנגון ההתיישנות הוא שככל שעובר הזמן, קשה יותר לנהל הליך משפטי הוגן, בין היתר בשל דהיית הזיכרון של עדים וקושי באיסוף ראיות.

עם זאת, לגבי עבירות מין קבע המחוקק תקופות התיישנות ייחודיות וארוכות יותר, מתוך הכרה בקושי המיוחד של נפגעי עבירות מין לדווח על הפגיעה בסמוך להתרחשותה.

לפי סעיף 354 לחוק העונשין, תקופת ההתיישנות לעבירות מין (כמו אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה ועוד) היא 10 שנים מיום ביצוע העבירה. עם זאת, אם מדובר בעבירת מין שבוצעה בקטין, תקופת ההתיישנות נמנית רק מיום שמלאו לקטין 18 שנים, כלומר עד גיל 28. זאת כדי לאפשר לקרבנות עבירות מין בילדות "להתבגר" ולהיות מסוגלים נפשית להתלונן.

בנוסף, במקרים מסוימים של עבירות מין חמורות כמו אונס ומעשה סדום, בית המשפט רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות ב-5 שנים נוספות מעבר ל-10 השנים, אם מצא שיש הצדקה לכך בנסיבות המקרה.

חריג נוסף להתיישנות הוא כאשר מדובר בסדרה של עבירות מין נמשכות שבוצעו באותו קרבן. במקרה כזה, מרוץ ההתיישנות יחל רק ביום ביצוע העבירה האחרונה מתוך הסדרה.

דיני התיישנות ביחס לעבירות מין במשפחה

דיני ההתיישנות ביחס לעבירות מין תוקנו שוב וכעת ניתן במקרים של עבירות מין במשפחה להתחיל הליך פלילי עד גיל 43
כלומר אין מדובר עוד ב – 10 שנים אותן סופרים מגיל 28, אלא ב – 15 שנים אותן סופרים מגיל 28.

חשוב לציין שגם אם עברה תקופת ההתיישנות, נפגע עבירת מין עדיין יכול לתבוע את הפוגע בו בהליך אזרחי ולדרוש פיצויים, שכן תקופת ההתיישנות בהליך אזרחי ארוכה יותר.

1. כמה זמן יש לי להגיש תלונה במשטרה על עבירת מין שעברתי?

ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תלונה במשטרה על עבירת מין היא 10 שנים מיום ביצוע העבירה. עם זאת, אם העבירה בוצעה בך כשהיית קטין/ה, הזמן "נעצר" עד הגיעך לגיל 18, כך שבפועל יש לך עד גיל 28 כדי להגיש תלונה. כאמור, בכל הנוגע לדיני התיישנות ביחס לעבירות מין במשפחה – ניתן להתחיל הליך פלילי עד גיל 43.

2. האם משנה באיזה גיל עברתי את הפגיעה המינית מבחינת ההתיישנות?

כן, יש חשיבות רבה לגיל שבו עברת את הפגיעה. אם היית קטין/ה (מתחת לגיל 18) בזמן ביצוע העבירה, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק מהיום שבו הגעת לבגרות, כלומר מגיל 18. המחוקק נתן תקופה ארוכה יותר להגשת תלונה במקרים של פגיעה מינית בילדים, מתוך הבנה שלעיתים נדרש זמן רב יותר עד שקטין מסוגל לעבד את הפגיעה ולהתלונן עליה.

3. מה קורה אם עברו יותר מ-10 שנים מאז העבירה, האם אני עדיין יכול/ה להתלונן?

התשובה תלויה בשני גורמים עיקריים – האם היית קטין/ה בזמן ביצוע העבירה, ומהי חומרת העבירה. אם היית מעל גיל 18 כשנפגעת, ומאז עברו יותר מ-10 שנים, ככלל לא ניתן יהיה להגיש תלונה במשטרה מאחר שהעבירה התיישנה. עם זאת, במקרים של עבירות מין חמורות כמו אונס ומעשה סדום, בית המשפט רשאי במקרים מסוימים להאריך את תקופת ההתיישנות ב-5 שנים נוספות. בנוסף, אם היית קטין/ה בזמן הפגיעה, תקופת ההתיישנות ממילא נמנית רק מגיל 18, כך שבפועל תוכל/י להגיש תלונה עד 10 שנים מיום הגיעך לבגרות, ובעבירות מין במשפחה כאמור ניתן להגיש תלונה עד גיל – 43.

4. האם התיישנות חלה גם על עבירות מין חמורות כמו אונס?

כן, ככלל תקופת ההתיישנות לעבירות מין, כולל עבירות חמורות כמו אונס ומעשה סדום, היא 10 שנים מיום ביצוע העבירה (או עד גיל 28 אם העבירה בוצעה בקטין). יחד עם זאת, במקרים של עבירות אונס ומעשה סדום, החוק מאפשר לבית המשפט במקרים מסוימים להאריך את תקופת ההתיישנות ב-5 שנים מעבר ל-10 השנים הרגילות, כלומר סך הכל עד 15 שנה ממועד העבירה, ועד גיל 43 במקרים של עבירת מין במשפחה. זאת אם השתכנע שקיימת הצדקה לכך בנסיבות העניין.

5. מה המשמעות של "סדרת עבירות מין" לעניין ההתיישנות?

הכוונה למקרים שבהם בוצעו בקורבן כמה עבירות מין בזו אחר זו לאורך תקופה. במצב כזה, מרוץ ההתיישנות לא יתחיל ביום ביצוע העבירה הראשונה, אלא רק ביום ביצוע העבירה האחרונה בסדרה. הגיון החריג הזה הוא שכל עוד העבירות נמשכות, הנפגע עדיין לא בהכרח מסוגל להתלונן, וספירת ההתיישנות מתחילה רק כשמסתיימת השליטה של התוקף בקורבן. דוגמה אופיינית היא של התעללות מינית מתמשכת בילד בתוך המשפחה.

6. האם העובדה שהעבירה מתיישנת פוגעת באפשרות שלי לתבוע את התוקף בהליך אזרחי?

לא. גם אם עברה תקופת ההתיישנות הפלילית ולא ניתן עוד להגיש תלונה במשטרה, עדיין שמורה לך הזכות לתבוע את הפוגע בבית משפט אזרחי ולדרוש ממנו פיצויים על הנזקים שגרם. חשוב לציין שתקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית שונה ובדרך כלל ארוכה יותר מזו של הליך פלילי, ולכן פעמים רבות ניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין גם שנים רבות לאחר התיישנות העבירה הפלילית.

7. האם יש הבדל בתקופת ההתיישנות בין עבירות מין שונות?

ככלל, תקופת ההתיישנות של 10 שנים (או עד גיל 28 אם מדובר בקטין) חלה על מרבית עבירות המין, כולל למשל מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, הטרדה מינית, ניצול יחסי מרות וכדומה. יוצאות הדופן הן עבירות האונס ומעשה הסדום, שלגביהן בית המשפט מוסמך להאריך את תקופת ההתיישנות ב-5 שנים נוספות. בנוסף, העבירה של בעילה אסורה בהסכמה (קיום יחסי מין עם קטינים בני 14-16) מתיישנת תוך 5 שנים בלבד (ולא 10) מהיום שבו הקטין הגיע לגיל 16. עבירות מין במשפחה מקבלות התייחסות מיוחדת בחוק ובהן ניתן להגיש תלונה עד גיל – 43.

8. מה עושים אם לא בטוחים מתי בדיוק בוצעה העבירה מבחינת מניין תקופת ההתיישנות?

במצב שבו לא ניתן לקבוע במדויק את מועד ביצוע העבירה, בית המשפט יטה לקבוע את התאריך המוקדם ביותר שיכול היה להיחשב כמועד הביצוע, וזאת כדי לפעול לטובת הנאשם ולהימנע ממצב שבו יועמד לדין על עבירה שהתיישנה. עם זאת, חוסר הוודאות לגבי מועד העבירה כשלעצמו לא ימנע העמדה לדין, אם על פי מכלול הנסיבות סביר להניח שהיא בוצעה בתוך תקופת ההתיישנות.

9. אם אני מגיש/ה תלונה אחרי שעברה תקופת ההתיישנות, מה יקרה?

אם יתברר שאכן הוגשה תלונה על עבירה לאחר התיישנותה, הדין מחייב את רשויות החקירה והתביעה לסגור את התיק מחוסר סמכות, שכן לא ניתן כבר להעמיד את החשוד לדין פלילי במצב כזה. עם זאת, עצם הגשת התלונה עשויה עדיין להיות בעלת ערך, למשל כדי לתעד את העבירה, למנוע את הישנותה בעתיד או לצורך הגשת תביעת נזיקין נגד הפוגע. במקרים מתאימים אף עשוי להינתן לתלונה שהוגשה באיחור משקל מסוים במסגרת הליך מקביל, כמו הליך משמעתי או הרחקה ממקום העבודה, חרף התיישנותה הפלילית.

10. אם העבירה בוצעה בחו"ל, איך זה משפיע על ההתיישנות?

ככלל, דיני ההתיישנות בישראל יחולו גם על עבירות מין שבוצעו מחוץ לישראל, במידה שהמדינה מוסמכת לדון בהן לפי כללי המשפט הבינלאומי הפלילי. כך למשל, עבירות מין שביצע אזרח ישראלי בחו"ל יהיו נתונות לסמכות השיפוט של ישראל וכפופות לדיני ההתיישנות הישראליים הרגילים. במצב ההפוך, שבו נפגע תושב ישראל נפגע בחו"ל מעבירת מין על ידי אדם שאינו ישראלי, עשויה לעלות שאלת סמכות השיפוט של ישראל, ובהתאם גם שאלת תחולתם של כללי ההתיישנות הישראליים. מקרים אלו מחייבים בדיקה פרטנית ובמידת הצורך היוועצות עם הגורמים המשפטיים המתאימים כדי לקבל מענה המותאם לנסיבות.