עו"ד פרופסור לימור עציוני, מייצגת ומלווה נפגעי עבירה, על שלב ההתלבטות וההחלטה להתחיל בהליך המשפטי:
אחרי שלב ההתמודדות עם פגיעה מינית, מגיע השלב השני והוא ההתלבטות – מה עושים עם זה עכשיו? האם לפנות להליך המשפטי, מה החששות שמלווים את הנפגע/ת?
פחד מנקמה או הפרעה מצד העבריין
נפגעים יכולים לחשוש שהעבריין ינקום בהם או יטריד אותם אם ידעו שהם פנו לרשויות:
חשש מפני נקמה או הטרדה חוזרת מצד העבריין הוא אחד הגורמים המרכזיים שמונעים מנפגעי עבירה להתלונן במשטרה. הדבר בולט במיוחד במקרים שבהם העבריין הוא בן משפחה או בן זוג, או כאשר מדובר בהטרדה מתמשכת כגון במקום העבודה.
נפגעים רבים חוששים כי התלונה במשטרה תגרום לעבריין "להשתולל" ו"לצאת מדעתו" ולנקום בהם או ביקיריהם. חשש מובן זה מונע לעיתים קרובות הגשת התלונה או גורם למתלבטים לדחות אותה עד "שירגעו הרוחות ויגיעו ימים טובים יותר.
עו"ד פרופסור לימור עציוני: "אספר לך על מקרה מאוד מיוחד שהגיע אליי, הוא מקרה מיוחד מכמה סיבות. קודם כל הגיעה אליי אישה בוגרת יחסית. הסיפור שלה הוא סיפור שהתחיל כשהיא הייתה ילדה קטנה, אך הגיעה אליי בגיל 37 וחצי, ממש קרוב לשלב שבו ההתישנות עמדה לחול על הסיפור שלה, עוד לפני שהחוק תוקן והאריך ההתיישנות. היא סיפרה לי סיפור שהיא יכלה לספר אותו רק באותו רגע משום שאביה נפטר."
חשש מחשיפה פומבית ותגובות סביבתיות
נפגעים יכולים לחשוש מכך שפנייתם לרשויות תגרום לחשיפה פומבית של המקרה ותגובות שליליות מהסביבה:
נפגעי עבירות מין, אלימות במשפחה ועבירות אחרות לעיתים נמנעים מהגשת תלונה בשל החשש שהדבר יוביל לחשיפה פומבית של שמם וסיפורם האישי. הם חוששים שחברים, מכרים ואנשי מקצוע יגלו על הפרשה ויגיבו בדרך שלילית שתגרום להם לבושה, השפלה ונידוי חברתי.
פרופסור לימור עציוני: "בעת השבעה שלו היא החליטה לפתוח סיפור מאוד גדול של פגיעה גדולה משך שנים על ידי דוד שלה, האח של האב. הסיפור היה מאוד מטלטל. היא נפגעה שנים ארוכות וקשות, והיא הסכימה לספר רק כעת משום שהיא לא רצתה להכביד על אביה, להעציב אותו ולגרום לו עוגמת נפש גדולה, ולכן רק כשהוא נפטר היא יכלה לספר את הסיפור. באמת סיפור מטלטל של פגיעות מתמשכות לאורך זמן, מגיל מאוד צעיר עד לגיל מאוד מבוגר. היא אמרה לי 'בואי איתי ללוות אותי בהליך, מה עושים במקרה הזה?'"
חשש מחוסר אמון במערכת המשפטית והשוטרת
ייתכן שלנפגעים אין אמון ביכולת של המערכת המשפטית לטפל באופן ראוי ומספק בתיק שלהם:
מחקרים מראים כי לעיתים קרובות יש חוסר אמון בקרב נפגעי העבירה ביכולתה וברצונה של מערכת אכיפת החוק לטפל כראוי במקרה שלהם, ולהביא להרשעת העבריין או הפוגע.
הסיבות לחוסר האמון יכולות לנבוע ממגוון גורמים: חוויות שליליות קודמות עם המשטרה, סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי נפגעי עבירות מסוגים מסוימים, הערכה מוטעית של סיכויי ההצלחה, ועוד. חוסר אמון זה מהווה מכשול משמעותי להליך של גילוי האמת.
לימור עציוני: "מהצעדים הראשונים ליוויתי אותה במשך שנים ארוכות למשטרה, ואחר כך לפרקליטות ובתהליך המשפט הארוך ובסוף התהליך הארוך מאוד הזה היא סגרה הרבה מעגלים בדרך. העבריין, הדוד, הפוגע הורשע, נשא בעונש מאסר, שילם פיצוי משמעותי לאישה המקסימה הזאת."
הרגשת בושה או אשמה
נפגעים לעיתים חווים רגשות של בושה או אשמה, שמונעים מהם לפנות לרשויות, במיוחד במקרים של עבירות מיניות:
רגשות של בושה, אשמה עצמית ותחושת "לכלוך" הם חלק בלתי נפרד מחוויית הפגיעה אצל נפגעים רבים. תחושות אלה מונעות לעיתים קרובות את הדיווח, שכן הנפגעים חוששים שאם יספרו על הפגיעה הם "ייחשפו" וסביבתם "תדע עליהם את האמת".
עו"ד עציוני: "הדבר הזה שגרם לה לסגור מעגל גדול ושלם הביא אותה ללמוד משפטים, להיות עורכת דין, והיום היא מייצגת גם נפגעות ונפגעי עבירה. בעיני זה סיפור קסום ומדהים שלא היה יכול להתקיים אלמלא הוא התחיל נכון, לווה בצורה מדוייקת שסגר לה את כל הפינות האפשריות, שבסוף גם הראה שאפשר להצליח ולהתמודד עם המון קשיים."
לדעת עם מי לצאת לדרך
ישנם עורכי דין פליליים רבים ומעולים שמכירים את עולם המשפט, אבל אין הרבה עורכי דין ומשפטנים בעולם המשפט שחיים את תחום ייצוג נפגעי ונפגעות העבירה כמוני. קרוב ל-30 שנים שאני מייצגת, כותבת ספרים, מאמרים, משתתפת בכנסים וימי עיון ומלמדת סטודנטים בארץ ובעולם, כדי לקדם את מודעות בנוגע לזכויות נפגעי ונפגעות עבירה בהליך המשפטי. זו שליחות חיי, וזה הנייד שלי – 054-5804042, אפשר לדבר איתי על הכל.
