אתמול פרסם משרד הרווחה נתונים חדשים ביחס לפגיעות מיניות בקטינים.
לפיהם 40% מכלל הפונים למרכזי ההגנה לפגיעות מיניות בישראל הם בנים. במרכזי ההגנה שמפעיל משרד הרווחה התקבלו 2,063 פניות לגבי ילדים ובני נוער נפגעי פגיעה מינית בשנת 2016, מתוכם 807 בנים, שמהווים 40%. במרכזי הטיפול טופלו 1,724 נפגעי פגיעה מינית, מתוכם 620 בנים, שמהווים 36%.
דוח שפרסם משרד החינוך בשנת 2016, מחזק את נתוני משרד הרווחה ואף קבע כי כמעט כל ילד חמישי הינו נפגע אלימות מינית, אך התופעה פחות מדוברת, כמעט ואינה מאותרת ולעיתים כלל לא נחשפת.
בנוסף, על פי נתוני ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית הזמן החולף בין הפגיעה לבין חשיפתה על ידי הנפגע הוא כמעט כפול עבור גברים לעומת פרק הזמן שחולף בין הפגיעה לבין חשיפתה בקרב נשים.
נתון זה מעורר חשש ממשי שבנים קטינים נפגעי עבירות מין בילדות לא מגיעים למיצוי ההליך הפלילי או האזרחי כנגד מי שפגע בהם.
דיני ההתיישנות במדינת ישראל בהקשר לעבירות מין במשפחה הם מן המתקדמים בעולם המערבי אך עדין מגבילים את משך השנים בהם יכול קטין נפגע לפנות אל הליך משפטי בגין פגיעת בו .
בדין הפלילי תחול התיישנות על עבירה שבוצעה בקטין במסגרת התא המשפחתי כשימלאו לו 38 אך אם חלפו מעל לעשר שנים מיום הפגיעה, נדרש גם אישור היועמ"ש להגשת כתב אישום כנגד הפוגע. בדין האזרחי ההתיישנות תחול כשימלאו לנפגע 35 שנים.
חשיפת הנתונים החדשים מחייבת הכרה מחודשת באשר לפגיעות מיניות בבנים והבנה כי הפתיחות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית באשר לנושאים שהיו בבחינת טאבו שנים ארוכות בשילוב עם שיח פתוח בדבר עבירות מין מציף עוד ועוד סיפורים ועדויות של בנים נפגעי אלימות מינית מכל סוג.
נקווה כי הבושה והאשמה יתחלפו באומץ ותעוזה.
ימים עוד יבואו וכולנו נבין, כי גם בקרב בנים, כל הדיווחים הללו הם רק קצה הקרחון של הפגיעות הרבות בילדים קטנים.
עד אז שומה עלינו לטפל בתופעה ולמגרה בכל האמצעים.
