מהי פגיעה מינית במשפחה?
פגיעה מינית במשפחה הוא מושג המאגד בתוכו מגוון מעשים מיניים העולים לכדי ביצוע עבירות כהגדרתן בחוק העונשין. בחוק מנויות מספר עבירות מין בדרגות חומרה שונות, כגון; מעשה מגונה, מעשה סדום ואינוס. המחוקק ראה צורך להחמיר בכל אחת מעבירות המין (כמו גם בעבירות נוספות) כאשר נעברו על ידי בן משפחה.
על כן, בסעיף 351 לחוק העונשין, סעיף שכותרתו "עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע", קבע המחוקק עונשים גבוהים יותר לצד אותן עבירות המין.
כך למשל נקבע כי העובר עבירה של אינוס או מעשה סדום בניגוד להסכמת הנפגע/ת או בנסיבות מחמירות המנויות בחוק – דינו עד 20 שנות מאסר.
עוד נקבע כי העובר עבירה של אינוס או מעשה סדום אף בהסכמה, במי שמלאו לו/ה 14 וטרם מלאו לו/ה 21 – עונשו המקסימאלי יעמוד על עד 16 שנות מאסר.
וכן, העושה מעשה מגונה במי שהוא קטין בן משפחה או באדם חסר ישע, עונשו יעמוד על עד 10-15
שנות מאסר (תלוי בנסיבות).
כמו כן, העושה מעשה מגונה בפני מי שהוא קטין ובן משפחה – דינו עד 4 שנות מאסר.
מיהו בן משפחה?
בסימן ה לחוק העונשין – חלק העוסק בעבירות מין, מוגדר מיהו בן משפחה.
בחוקים שונים קיימות הגדרות שונות למי הוא בן משפחה, ומכאן החשיבות.
בסימן זה בן משפחה מוגדר כהורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא.
בנוסף, בן משפחה מוגדר גם כמי שמלאו לו 15 שנים והוא אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה. בהמשך התווספו גם בן דוד/ה.
מהו אחראי על חסר ישע?
בסעיף 351 לחוק העונשין ניתן לראות כי ישנה התייחסות גם לאחראי על חסר ישע.
החוק מתייחס באותה חומרה למי שפגע פגיעה מינית בקטין/ה עת היה אחראי על הקטין או חסר הישע, בדיוק כפי שמתייחס למי שפגע פגיעה מינית בבן/בת משפחה. התלות, קלות ההשפעה, והניצול – זהים באותה מידה עת מדובר ביחסים כאלה או כאלה.
מיהו אחראי על חסר ישע?
בסעיף 368א לחוק העונשין מוגדר מיהו אחראי על חסר ישע לעניין ביצוע עבירות מין.
אחראי על חסר ישע הוא אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, ועוד.
וגם, בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע בעצמו (פירוט מלא ניתן למצוא בחוק),
כך גם מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
אילו סוגים של פגיעות מיניות קיימות בחוק העונשין?
כפי שהוזכר, ישנן מספר עבירות מין המוגדרות בסעיף 351 העוסק בפגיעות מיניות במשפחה. העבירות עצמן מוגדרות בסעיפים 345-349 לחוק העונשין.
להלן סקירה קצרה של העבירות השונות:
מעשה מגונה
מעשה מגונה הוא מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, הנעשה באדם אחר ללא הסכמתו.
העבירה מוגדרת בסעיף 348 לחוק העונשין.
הגדרת העבירה מאוד רחבה, והורחבה עוד יותר בפסיקה, ולכן כמעט כל סוג של מגע בעל קונוטציה מינית יכול לעלות לכדי עבירת מעשה מגונה. ואולם, גם צילום של בן/בת משפחה באופן מיני או בסיטואציה אינטימית, לדוגמא במקלחת, אף כשאין כלל מגע פיזי בין השניים, יכול ויעלה לכדי עבירה זו.
מעשה מגונה בפומבי
עבירה הקבועה בסעיף 349 לחוק היא עבירת מעשה מגונה בפומבי. סעיף זה קובע כי די בכך שהמעשה המגונה יהיה בפני אדם אחר, למשל חשיפת איבר המין בפני בן משפחה, אף ללא מגע פיזי בין הפוגע לנפגע/ת.
מעשה סדום
מעשה סדום מוגדר בסעיף 347 לחוק העונשין כמעשה של "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם".
המחוקק רואה בחומרה יתרה ביצוע של עבירה זו כנגד קטינים או חסרי ישע, ועל כן קבע עונשים גבוהים במיוחד, כפי שפורט לעיל.
אונס (אינוס)
עבירת האינוס מוגדרת בסעיף 345 לחוק העונשין. סעיף העבירה קובע כי מבצע העבירה הוא מי שבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית. המונח "בועל" מוגדר בחוק כמי שמחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה. כלומר, הגדרת המושג אינוס מתאר עבירה אשר בוצעה בהכרח כלפי אישה, ולא ניתן להאשים אדם באינוס של גבר.
האם יש משמעות להסכמה כשמדובר בפגיעות מיניות במשפחה?
כאמור, יסוד ההסכמה ביחסים מיניים בין בני משפחה הוא כמעט חסר משמעות. המחוקק יצא מנקודת הנחה כי הסכמתו של מי שתלוי בבן משפחתו אינה יכולה להיחשב הסכמה, אלא היא בהכרח נובעת מניצול, יחסי תלות, התעללות פיזית או נפשית, ועוד.
ואולם, ישנן מספר החרגות בחוק. אחת ההחרגות לדוגמא מתייחסת לעבירות מסוימות שנעברו על כנגד קטין/ה שמלאו להם 16, בעוד הפוגע הוא קרוב משפחה מקרבה של דוד/ה או גיס/ה.
ההחרגה המתוארת מכוונת אך למעשים שנעשו בהסכמה, והמחוקק מכיר בהסכמה חרף הקרבה המשפחתית. החרגה זאת בחוק באה למעשה להתיר יחסים עם בני משפחה שאינם מקרבה ראשונה, ככל שאלה מקובלים בתרבויות שונות.
מהי התיישנות מיוחדת בעבירות מין במשפחה?
המחוקק קבע כי בעבירות מין בכלל ובעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה בפרט קמה לנפגעים/ות זכות להתיישנות מיוחדת. כיוון שנפגעי/ות עבירות מין לעיתים מעבדים את הפגיעה שעברה עליהם לאחר, ובמשך, שנים רבות, אדרבא כאשר הדבר נעשה בתוך המשפחה, בביתם, החריג המחוקק את תקופת ההתיישנות בעבירות אלו. תכלית החוק עיקרה בנקודת ההנחה כי הקטין שנפגע על ידי בן משפחתו יוכל להתלונן רק כאשר יצא מביתו, ולא יהיה תלוי עוד בבן משפחתו. על כן, קבע המחוקק כי בעבירות מין במשפחה תקופת ההתיישנות תחל עת מלאו לנפגע/ת 28 שנים. מכאן שבעבירות מסוימות אשר תקופת ההתיישנות שלהן היא 10 שנים (עבירות מסוג פשע) יוכלו הנפגעים/ות להתלונן עד אשר יגיעו לגיל 38, ובעבירות מין חמורות שבוצעו בתוך המשפחה בהן תקופת ההתיישנות עומדת על 15 שנים, יוכלו הנפגעים/ות להתלונן עד הגיעם לגיל 43.
בנוסף, בחר המחוקק להגן גם על קטינים שנפגעו מעבירות מין שלא בוצעו בתוך המשפחה. ככל שעבירות המין לא בוצעו של על ידי בן משפחה או אחראי, יחל מניין ההתיישנות מהיום בו מלאו לנפגע/ת 18 שנים.
התיישנות מיוחדת זו באה לזכותם/ן של הנפגעים/ות גם בהליכים אזרחיים. במשפט האזרחי תקופת ההתיישנות תחל למשך שבע שנים, ותספר מהיום בו הגיע הנפגע/ת בשל עבירות מין לגיל 18, או לגיל 28 כאשר מדובר בעבירות מין שבוצעו במשפחה.
ייעוץ של עו"ד מומחה בייצוג נפגעי עבירות מין במשפחה הוא קריטי במצב של עבירות אשר בוצעו לפני שנים רבות. התיישנות העבירה תלויה במספר פרמטרים, לרבות; גיל הקטין/ה בזמן הפגיעה, קרבתו לפוגע, חומרת העבירה ועוד. ייעוץ מקצועי ומעמיק יסייע לנפגע/ת להבין את התמונה הכוללת בגין חלון ההזדמנויות הקיים לצורך הגשת תלונה במשטרה, או לצורך הגשת תביעה אזרחית, וזאת חרף התיישנות.
מהי חובת דיווח?
חובת דיווח היא חובה המנויה בחוק העונשין, ומחייבת כל מי שיש לו יסוד לחשוד כי בוצעה עבירה בקטין על ידי האחראי שלו, או בקטין על ידי בן משפחתו. החובה קמה כאשר מדובר בעבירות מסוימות (לדוגמא עבירות של הזנחה והתעללות) וכן בעבירות מין. כך שבמצב בו עולה חשד כי בן משפחה פוגע מינית בבן/בת משפחה, יש חובה לדווח על כך לעובד/ת סוציאלי או למשטרה בהקדם. על הפרת חובת הדיווח קיים עונש של מקסימלי של בין 3-6 חודשי מאסר, תלוי בנסיבות.
מה לעשות אם נפגעתי מינית על ידי בן משפחה?
במקרה בו נפגעת מינית על ידי בן משפחה או אחראי, ראשית יש לדווח באופן מידי ולקבל סיוע רפואי ונפשי. כמו כן, מומלץ בו בעת לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
מדוע נדרש ייצוג משפטי כאשר חווים פגיעה מינית במשפחה?
מקרים של פגיעות מיניות בתוך המשפחה הם מקרים מורכבים ורגישים מאוד, ועל כן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי.
מדוע כדאי לשכור את שירותנו במקרה של פגיעה מינית במשפחה?
משרדנו מתמחה מזה שנים רבות בליווי נפגעי/ות עבירות מין במשפחה. ברי כי פגיעות מיניות במשפחה הן סיטואציה רגישה ומורכבת, הדורשת טיפול מקיף במספר רב של תחומים. ליווי צמוד של עו"ד פלילי ממשרדנו יעזור לך לבנות את המעטפת הנדרשת בדגש על ייעוץ מקצועי, מעמיק ורגיש. הייעוץ כולל בין היתר הסבר מלא על ההליך הפלילי הצפוי, הכנה וליווי החל משלב הגשת התלונה במשטרה, וכן בכל השלבים שלאחר מכן. בנוסף, אנו נייצג אותך אל מול הרשויות השונות, ובכל הערכאות המשפטיות. במידת הצורך אנו נלווה אותך לדיונים בבתי המשפט השונים, ונדאג למלוא זכויותייך לאורך כל הדרך. כמו כן, משרדנו מתמחה גם בהליכים אזרחיים הנלווים להליך הפלילי, ולכן ביכולתנו לתת את כל הדרוש לנפגעים/ות גם בכל הנוגע להגשת תביעות אזרחיות.