חוק הסרטונים

 

מהו חוק הסרטונים?

חוק הסרטונים הוא למעשה סעיף חיקוק [סעיף 3(א) 5(א)] לחוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח-1998,

הקובע כי: "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול

להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום..".

מהם הסייגים השונים לחוק הסרטונים?

בחוק ניתן למצוא גם מספר סייגים, וחשוב להכירם.

–  הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו.

הפרסום נעשה למטרה כשרה.-

– יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה /ביקורת על

בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו.

חוק הסרטונים – רקע לחקיקה

בעשור האחרון, וכבר קודם לכן, בשל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, והפופולריות של הרשתות החברתיות, החלה מגמה של הפצת תמונות וסרטונים, בעיקר אינטימיים או בעלי אופי מיני או מבזה, אשר הופצו בקבוצות הוואטסאפ, ברשתות החברתיות השונות, ועוד. מדובר בתופעה חמורה, בעיקר כאשר מתרחשת בקרב בני נוער. כדי למגר את התופעה, תיקן המחוקק את החוק בשנת 2014, בכך שחוקק את סעיף זה. כך שכיום, הפצה של תמונה, הקלטה, או סרטון  – כמפורט בחוק, יכולים לעלות לכדי עבירה פלילית או לידי הטרדה מינית, כמשמעותה במישור האזרחי.

חקיקה זו, מעבר להרתעה, גם העלתה למודעות בקרב הציבור בכלל, ובקרב בני הנוער בפרט, את האסור והמותר בהתייחס להפצת סרטונים/תמונות ברשת.

מהו החוק למניעת הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית חוקק בשנת 1998, ומטרתו היא למנוע הטרדה מילולית/ויזואלית וכיוצא בזאת, מכל סוג שהוא, הן כמשמעותם בהליך הפלילי והן כמשמעותן בתחום האזרחי, בתחום דיני העבודה, ועוד.

מהי הטרדה מינית?

הטרדה מינית מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), במספר סעיפים המתארים התנהגויות שונות העולות לכדי הטרדה או התנכלות. ככלל, פסיקת בתי המשפט פירשה את החוק כך שהמוטרד יראה בצורה גלויה למטריד כי אינו מעוניין בכך, וזאת למעט חריגים הקבועים בחוק.

להלן סעיפי החוק העיקריים:

• סחיטה באיומים, כאשר המעשים הנדרשים הם בעלי אופי מיני.
• מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין תשל"ז -1977.
• הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בכך.
• התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בכך.
• התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
• פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, כאשר הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום (ישנם מספר סייגים לסעיף זה המפורטים בחוק).

במקרים מסוימים אין צורך בכך שהמוטרד יראה למטריד כי אינו מעוניין בהתנהגות המינית. להלן פירוט של חלק מהמקרים:

• לקטין או חסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
• לקטין שטרם מלאו לו 15 – גם ללא ניצול יחסים, כל עוד המטריד אינו קטין בעצמו.
• במטופל במסגרת טיפול נפשי, בריאותי או רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל.
• לעובד, במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול יחסי מרות.
• לתלמידים בכיתות י"ב, י"ג ו- י"ד שאינם קטינים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
• לתלמידים או סטודנטים הלומדים במוסד לימוד להשכלה גבוהה תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.

ניתן למצוא את הפירוט המלא של המקרים בחוק למניעת הטרדה מינית.

עבירת הטרדה מינית היא עבירה שהעונש לצידה הוא עד שנתיים מאסר, ובמקרים מסוימים אף עד 4 שנות מאסר.

מהי התנכלות?

התנכלות מוגדרת בחוק כ- "פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית". לדוגמא פגיעה בסטודנטית לאחר שהתלוננה על הטרדה מינית כנגד מרצה במוסד הלימודים בו היא לומדת.

מהי הטרדה מינית ברשת ומה ההבדל בין הטרדה מינית ברשת לבין חוק הסרטונים?

הטרדה מינית ברשת היא כל אמירה, התייחסות, שליחת תמונה וכיוצא בזאת, אשר הינם בעלי אופי מיני או  אמירות באשר לנטייתו המינית של אדם הכללות בהגדרה בחוק. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהודעות טקסט, בשיח ברשתות החברתיות, ובפלטפורמות הצ'אטים השונות. כך גם שליחת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני נכללים תחת הגדרה זו, אף אם מדובר בתמונה/סרטון שאינה של השולח או של הנמען.

חוק הסרטונים תפקידו למגר תופעה ספציפית יותר שעניינה הפצת סרטון או תמונה אינטימית של אדם ללא הסכמתו כאמור, ובכדי לבזותו או להשפילו. הפצת הסרטון/תמונה יכולה להיות לאדם אחר, או לקבוצה של אנשים, בין אם מדובר בקבוצה סגורה, כמו קבוצת וואטסאפ, ובין אם מדובר בתפוצה רחבה ברשתות החברתיות השונות, באמצעות תפוצת המייל ועוד.

כיצד באה לידי ביטוי החומרה בגין עבירה לפי חוק הסרטונים?

המחוקק ראה לנכון לייחד את חוק הסרטונים כך שסעיף 3(א)(5א)לחוק למניעת הטרדה מינית – מוחרג בחוק, ונקבע כי העונש בגין עבירה זו (בניגוד למרבית העבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית אשר העונש בגינן עומד על שנתיים       – ארבע) נגזר מכוח חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ועל כן יעמוד על עד 5 שנות מאסר. למעשה המחוקק מפנה בסעיף העבירה לחוק הגנת הפרטיות וקובע כי דינו של המטריד לפי חוק הסרטונים – "כדין הפוגע בפרטיות זולתו". כמו כן, מדובר בעבירה חמורה, קרי, עבירה מסוג "פשע", בעוד שעבירה לפי שאר סעיפי החיקוק בחוק למניעת הטרדה מניית, הינן עבירות מסוג "עוון".

כיצד באה לידי ביטוי עבירה פלילית לפי חוק הסרטונים?

העמדה לדין פלילי לפי חוק הסרטונים יכולה להיות כנגד מי שהפיץ את הסרטון, ההקלטה, או התמונה, זאת גם במקרה שאותו אדם לא היה זה שצילם את הסרטון/תמונה, ואף אם לא היה נוכח במקום בשעת המעשה. די בהפצה בלבד כדי לעמוד לדין פלילי, לעיתים אף מדובר בהפצת פוסט ברשתות החברתיות, כאשר הפוסט מכיל סרטון/הקלטה או תמונה העונה לדרישות החוק. כך גם עת מדובר בהעברה (Forwrad) בוואטסאפ וכדומה.

כיצד באה לידי ביטוי עוולה אזרחית לפי חוק הסרטונים?

כאמור, הפצה או שיתוף של סרטון ואף של פוסט יכול ויעלו לכדי פגיעה לפי חוק הסרטונים, גם כמשמעותה כעוולה אזרחית. אולם, הפסיקה בתחום האזרחי קבעה כי ככל שנעשה רק "לייק" לפוסט מסוים, אין המדובר בהפצה וכן הדבר לא יעלה לכדי הטרדה מינית.

נפגעתי בשל חוק הסרטונים – מהם המסלולים המשפטיים העומדים בפני?

במקרה בו נפגעת בשל עבירה לפי חוק הסרטונים, מומלץ לפנות לקבלת סיוע ככל שנדרש, וכן להיוועץ עם עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה – גם לפי חוק הסרטונים.

המסלול הפלילי – במקרה של עבירה לפי חוק הסרטונים

מסלולו של ההליך הפלילי יחל בהגשת תלונה במשטרה בגין עבירה לפי חוק הסרטונים, וזאת כאמור לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה, לרבות לפי חוק הסרטונים. לאחר מכן המשטרה תחקור את המקרה והתיק יועבר לבחינה נוספת בידי הפרקליטות, שם תתקבל החלטה האם להעמיד את הפוגע לדין. ככל שלא יוגש כתב אישום, ניתן להגיש ערר על סגירת תיק החקירה.

ככל שיוחלט להעמיד את הפוגע לדין, יוגש נגדו כתב אישום. באם יוגש כתב אישום, יתנהל הליך משפטי. ככל שהנאשם יורשע בבית המשפט, יינתן פסק דין אשר יכלול בין היתר את עונשו של הנאשם, ולעיתים גם פיצוי פלילי. חשוב לדעת כי לרוב גובהו של הפיצוי הפלילי אינו רב, אולם לאחר מכן עדיין פתוחה בפניך האפשרות להגיש גם תביעה אזרחית.

המסלול האזרחי – במקרה של עוולה לפי חוק הסרטונים

המסלול האזרחי משמעותו, הגשת תביעה לבית משפט אזרחי. התביעה תהיה תביעה כספית לצורך פיצוי על מעשה ההפגיעה לפי חוק הסרטונים, וזאת מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.

מכוח החוק, ניתן לתבוע פיצויים גם ללא הוכחת נזק, כך שבית המשפט רשאי לפסוק סכום של עד 120,000 ₪.

בנוסף ניתן להגיש תביעה נזיקית. בתביעה נזיקית ניתן לתבוע סכום גבוה יותר, אולם יש להוכיח נזק, וזאת בדרכים המקובלות בתביעות נזיקיות (על ידי מסמכים המעידים על טיפוליים רפואיים או נפשיים, הפסד ימי עבודה וכדומה).

נפגעתי בשל חוק הסרטונים, מה עלי לעשות?

ראשית, במידת הצורך, עליך לפנות לקבלת סיוע נפשי ככל שנדרש. במקביל מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה העוסק בייצוג נפגעי/ות בשל עבירה לפי חוק הסרטונים.

מדוע צריך עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה – אשר נפגעו בשל חוק הסרטונים?

פגיעה בשל חוק הסרטונים היא פגיעה הבאה לידי ביטוי במספר מישורים בעלי משמעות משפטית. היוועצות עם עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות  –  גם בשל חוק הסרטונים, יוכל לסייע לך לבחור במסלול הנכון ביותר עבורך. כאמור, מומלץ להיוועץ בעורך דין אשר מתמחה בנפגעי/ות הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי.

מדוע כדאי להיעזר במשרדנו לצורך ייצוג נפגעי/ות עבירה – אשר נפגעו בשל חוק הסרטונים?

משרדנו מתמחה בלווי וייצוג של נפגעי/ות עבירות מין, בניהם גם נפגעי/ות חוק הסרטונים, מזה שנים רבות. משרדנו יעניק לך ייעוץ מקצועי מעמיק ומקיף החל מהרגע הראשון ועד לתום ההליכים המשפטיים. לאחר ייעוץ ראשוני נקבל החלטה משותפת באילו מסלולים משפטיים נכון וכדאי לך לפנות, ונוכל לתת לך את כלל השירותים המשפטיים לפי בחירתך.

הסבר והנגשת המידע, עדכון שוטף על מצב התיק וייצוג אל מול הרשויות השונות, הכנה וליווי לדיונים בבית המשפט, וייצוג מלא בכל הערכאות, הם רק חלק מהמעטפת הכוללת הניתנת במשרדנו. התמחות במתן שירותים משפטיים פליליים לנפגעי/ות וכן מתן ייעוץ בהליכים האזרחיים, משלימים את התמונה לכל נפגעת ונפגע, וזאת בנוסף לליווי אישי, מקצועי ורגיש.