למעלה משלושת אלפים בני אדם בישראל מנצלים מינית קטינים תמורת תשלום.
למרות שמדובר בעבירת פשע שבצידה מאסר ממושך, בשנת 2013 למשל, הוגשו בגינה רק 20 כתבי אישום.
בשנה החולפת לא הוגש אף לא כתב אישום אחד.
נתונים של משרד העבודה והרווחה ושל המשרד לביטחון פנים חושפים, כי למעלה מאלף קטינים בישראל מעורבים בזנות על רבדיה הרבים.
ארגוני סיוע ועמותות הפעילים בשטח מעריכים, כי מספר זה אינו משקף את המציאות, בה מספר הקטינים העוסקים בזנות בישראל גדול בהרבה.
ניצול מיני של קטינים יכול לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים מרכזים:
זנות קטינים – ביצוע פעילות מינית בילדים מתחת לגיל 18 או שידולם לעשות זאת עם אחרים, תמורת כסף או כל אתנן אחר כדוגמת קורת גג, מזון, לבוש, וכדומה. בדרך כלל יש חזרה על דפוס זה עם יותר מ"לקוח" אחד.
סחר בקטינים – למטרות זנות וניצול מיני בין מדינות ובתוך מדינות.
פורנוגרפיה של קטינים – הפקה, הפצה ושימוש בפרסומים פורנוגרפיים אודיו-ויזואליים, שבהם נעשה שימוש בקטינים.
הכניסה למעגל הזנות נעשית לרוב בגיל צעיר יחסית ובאופן הדרגתי. גילם של מרבית הקטינים נע בין 18-14, אך ישנן אינדיקציות לכך שגיל הכניסה לזנות הוא בגילאי 13-12. הכניסה למעגל הזנות נובעת ממגוון סיבות. החל מרקע משפחתי ואישי קשה, מצוקה סוציו-אקונומית, רקע של אלימות ופגיעות מיניות, היעדר תמיכה משפחתית ו/או קורת גג (למשל בקרב נוער מהקהילה הגאה). כאשר לרוב, העיסוק בזנות נובע מהרווח הכלכלי המידי ומשמש כאמצעי הישרדותי.
חוק העונשין מספק מענה למקרים של ניצול מיני מסחרי של קטינים באמצעות מספר עבירות, ובהן: האיסורים על סחר בבני אדם למטרות זנות, האיסור על ניצול מיני של קטינים , איסור פרסום תועבה וכן איסור על החזקה בתנאי עבדות או ביצוע עבירות מין שונות, איסור על קבלת מעשה זנות מקטין, כמו כן ניתן למצוא בחוק העונשין איסור על החזקה, הפקה ופרסום של פורנוגרפיית קטינים, ואיסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין.
במקביל לאיסורים הקבועים בחוק , המבקשים להגן על הקטינים, ניתן למצוא בחוק הישראלי גם הגנות הניתנות לקטינים קורבנות עבירות מין, והגנות לקטינים שהם קורבנות עבירות זנות ופורנוגרפיה.
ברם, היעדר ידע מספק בקרב גורמי האכיפה לגבי מאפייניה של תופעת זנות קטינים והיקפה יוצר קשיי אכיפה ופיקוח.
חוסר ודאות לגבי סוג המעשים שמגבשים את העבירות השונות הקשורות בניצול מיני מסחרי של קטין, ובפרט עבירת לקוחו של קטין לפי ס' 203ג לחוק העונשין, יחד עם העובדה שזנות אינה מוגדרת כעבירה בחוק- מגבירים את אי הבהירות לגבי מאפייני התופעה.
בשנת 2013 הוקמה וועדה מיוחדת על ידי משרד המשפטים שתפקידה היה לבחון את תופעת הזנות בקרב קטינים בישראל ולהכין תכנית פעולה רב מערכתית בניסיון למגר התופעה.
התוכנית שהציעה הוועדה כללה שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, המשטרה בשיתוף משרד המשפטים וכן גורמים נוספים כגון המוסד לביטוח לאומי ועוד.
חשיפת הנתונים הקשים מגלה כי עדין, לא נעשה מספיק.
יש מקום להפנות זרקור על תופעת זנות הקטינים בישראל ולמצוא את הדרכים החברתיות והמשפטיות הראויות ביותר להוקעת התופעה.
בארה״ב אנו רואים דרך התמודדות חסרת פשרות ביחס לניצול קטינים לצרכי זנות וסחר בקטינים לצרכי זנות. החל מכוח פעולה מיוחד שהוקם על ידי ה- FBI עוד בשנת 2003 על מנת לאתר ולהציל קטינים שנקלעו למעגל הזנות. בנוסף ישנן תוכניות רווחה, חינוך והדרכה לקטינים ולהורים הפועלות במישור המניעתי ומקנות כלים להתמודדות וליציאה ממעגל הזנות. וכלה ב- Trafficking Victims Protection Act of 2000 שהינה חקיקה פדרלית שמטרתה להגן על קטינים המאולצים להיכנס למעגל הזנות ומנוצלים מינית על ידי אחרים. החוק מגדיר סחר לצרכי זנות ככל מעשה שנעשה על מנת לשכנע, לכפות, לעודד או לרמות, קטין מתחת לגיל 18 לעסוק בזנות או לבצע מעשים מיניים באחר תמורת תשלום.
אכיפת החוק בארה״ב נעשית ללא פשרות וכך ראוי שיהיה גם במדינתנו.
הגיעה העת כי גם במדינת ישראל אשר בה ממדי תופעת זנות קטינים גבוהים ומבהילים, ניקח את המושכות לידינו וניישם את דרכי הפעולה המוכרות בעולם על מנת למגר את התופעה.
הצגת הבעיה ודיונים סביבה לא יצמצמו ולא ימגרו אותה. יש לפעול ליישום המלצות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בנושא, לאלתר.
