צו למניעת הטרדה מאיימת

במשרדנו אנו מייצגים נפגעי ונפגעות עבירה ונחשפים מדי יום לקושי העצום שמתלווה לנפגעי העבירה בעת תרגום הטראומה לסעדים משפטיים.​

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, קובע כי הטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי באחד מהמעשים הבאים:

בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב.

מהי הטרדה מאיימת?

הטרדה מאיימת הוא מושג הקבוע בחוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001,

והיא הטרדתו של אדם אחר בכל דרך, לרבות איום, בעוד המטריד פוגע בפרטיותו או בחירותו של הנפגע ויש חשש שיפגע גם בגופו. בנוסף, כל התנהגות של בילוש או התחקות אחר אדם אחר תהווה הטרדה מאיימת, כך גם איומים בפגיעה באדם המאוים או בעצמו (המאיים), וכן איומים בפגיעה ברכוש, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

ניתן להגיש את הבקשה במקרים בהם האדם המטריד/המאיים מתנהג כפי שמוגדר בחוק (לעיל), וכן במקרים בהם לפי התנהגותו של האדם המטריד יש חשש שנשקפת סכנה לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.

בנוסף, ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כאשר סמוך להגשת הבקשה האדם המטריד/המאיים פגע בגופו של אדם אחר או ביצע בו עבירת מין.

המקרים בהם ניתן להגיש את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת הם:

• בוצעה הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק.

• התנהגות המטריד או המאיים, נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית או ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין.

• סמוך לפני הגשת הבקשה, מי שכנגדו מתבקש צו פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.

מהו צו למניעת הטרדה מאיימת?

צו למניעת הטרדה מאיימת הוא צו שניתן על ידי בית המשפט לבקשת אחד הצדדים אשר מרגיש מאוים או מוטרד על פי ההגדרה בחוק. הצו יכול לכלול איסורים שונים על הצד המטריד, לדוגמא; איסור יצירת קשר עם המבקש ואחרים (לרבות שיחות טלפון, הודעות טקסט וכדומה), הרחקה פיזית ממקום מגוריו, עבודתו, או רכבו של המבקש, איסור נשיאת נשק אף אם התקבל לצורך עבדותו בשירות המדינה ועוד.

מי רשאי להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

רשאי להגיש את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת מי שמרגיש מוטרד/מאוים, או אדם אחר שיודע על ההטרדות/האיומים ומבקש את הבקשה עבורו. בנוסף, גם תובע משטרתי, פרקליט, או עובד סוציאלי יכולים להגיש את הבקשה. ככל שהבקשה תהיה עבור קטין, או כנגד קטין, ההליך יתנהל בבית המשפט לנוער.

מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת לבין צו הגנה?

צו הגנה הוא צו הדומה במהותו לצו למניעת הטרדה מאיימת, אך נכנס תחת מעטפת של חוק אחר, והוא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. מטרת החוק היא להגן על נפגעים מהטרדות ואיומים בתוך המשפחה, לרבות בין בני זוג או בני זוג לשעבר. ההליך עצמו כמעט זהה אך יתקיים בבית משפט לעניינו משפחה. ככל שמדובר בבני משפחה, ניתן לבקש במקביל גם צו הגנה וגם צו למניעת הטרדה מאיימת. ככל שאין מדובר בבני משפחה, ניתן להגיש בקשה רק בגין צו למניעת הטרדה מאיימת.

מהו צו הדדי?

צו הדדי הוא צו אשר כלל האיסורים בו חלים על שני הצדדים, המטריד, ומבקש הצו.

כיצד מתנהל ההליך המשפטי בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

ההליך מורכב ממספר שלבים. ראשית, הצד המאוים מגיש בקשה במעמד צד אחד לבית המשפט. לצורך כך יש למלא טופס בקשה הכולל את כל הפרטים האישים המהותיים של הצד השני (שם מלא, מספר ת.ז. כתובת וטלפון), וכן מסמכים התומכים בבקשה, לרבות צילומים, מדיה ועוד. את הבקשה מומלץ להגיש בליווי עו"ד אשר ייצג לאחר מכן בשלבי ההליך כולו, ויסייע גם בהגשת תלונה במשטרה במידת הצורך. בהמשך יתקיים דיון במעמד צד אחד (הצד המבקש), ובית המשפט רשאי ליתן צו ארעי במסגרתו יחולו איסורים שונים על המטריד. ככל שניתן צו זמני, על בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים תוך 7 ימים. בדיון ישמע בית המשפט את טיעוני הצדדים, וככל שלא תהיה הסכמה לצו, ייתן בית המשפט החלטתו בבקשה. בית המשפט יכול לקבוע בין היתר כי הוא מבטל את הצו, מצמצם את הצו או מרחיב אותו, או הופך את הצו לקבוע. צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן לרוב למשך 6 חודשים, ולעיתים ניתן להאריכו עד שנה או אף עד שנתיים. על החלטת בית המשפט ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

חשוב לדעת כי במקרה בו בית המשפט יקבע שהבקשה קנטרנית ולא היה מקום להגישה, בסמכותו לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה, או לטובת הצד השני.

האם מדובר בהליך אזרחי או פלילי?

המסגרת הינה מסגרת אזרחית ולא פלילית. בית המשפט שידון בבקשה הוא בית משפט שלום אזרחי, והסעד הניתן הוא סעד אזרחי. עם זאת, הפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת היא כשלעצמה מהווה עבירה פלילית על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, ועל כן מי שהפר את הצו יכול ויפתח נגדו תיק פלילי.

אם הגשתי תלונה במשטרה, מדוע יש צורך להגיש גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

הגשת תלונה במשטרה הינו הליך שיכול להסתיים בסגירת תיק החקירה או בהעמדה לדין, כלומר הגשת כתב אישום. עם זאת הליך שכזה יכול לקחת מספר חודשים ואף יותר. משאבי המשטרה מוגבלים, וככל שחומרת העבירה נמוכה יותר, כך גם הטיפול בעניינה יכול לקחת זמן רב יותר. לעומת זאת צו למניעת הטרה מאיימת הוא הליך אזרחי, בו  ניתן לקבל את הצו בתוך ימים ספורים. על כן, לעיתים, גם כאשר מגישים תלונה במשטרה, חשוב וכדאי להגיש במקביל גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. הדרך הנכונה לעשות כן היא בליווי צמוד של עו"ד המתמחה בתחום. לרוב, עורכי הדין המייצגים גם נפגעי/ות עבירה יוכלו להעניק ליווי צמוד הן בהליך האזרחי והן בהליך הפלילי, בדיוק כפי שנעשה במשרדנו.

מה קורה כאשר מפרים צו למניעת הטרדה מאיימת?

כפי שהוזכר, הפרת הצו יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית. במצב זה יש להגיש תלונה נוספת – בגין ההפרה עצמה. במיוחד במקרים מורכבים אלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, לדוגמא עו"ד המתמחה בייצוג נפגע/י עבירה.

מדוע מומלץ לקבל ייצוג לצורך הגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

כפי שתואר לעיל, הליך של בקשה לפי צו למניעת הטרדה מאיימת הוא הליך המורכב ממספר שלבים. אומנם הגשת הבקשה עצמה הינה דבר שניתן לעשות באופן עצמאי, אך לא מומלץ לעשות כן, וזאת כיוון שההליך כולל גם דיונים בבית המשפט, והצד השני לרוב יהיה מיוצג גם הוא. זאת הסיבה שייצוג בשלב זה הוא משמעותי. פעמים רבות הצד שכנגד יגיש בקשה לצו מטעמו, לדוגמא כאשר מדובר בסכסוך שכנים, ואז הייצוג יכלול גם התגוננות כנגד הצו שהתבקש. מצב זה הוא קריטי, אחרת יכול מבקש הבקשה לצו למצוא עצמו כמי שקיבל צו כנגדו, והתוצאה תהא שיחולו עליו שלל איסורים. ייצוג מקצועי על ידי עו"ד פלילי המתמחה בתחום, יכלול הסבר על שלל התרחישים האפשריים, ונקיטת הפעולות הנכונות בכדי להגיע לתוצאות הרצויות.

באמצעות צו למניעת הטרדה מאיימת רשאי בית המשפט לאסור על אדם:

• ליצור עם הנפגע כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.

• להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע, או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.

• להטריד את הנפגע בכל דרך אחרת.

• לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.​

צו למניעת הטרדה יכול לבקש הנפגע או אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או תובע משטרתי. את הבקשה ניתן להגיש גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

הפרת הוראה מהוראות הצו, משמעה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, ועלולה להביא להגשת כתב אישום כנגד המפר ואף למעצרו.

ניתן לבקש צו זמני עד ל-7 ימים במעמד צד אחד (כלומר, ללא נוכחות המטריד). בדיון בבקשה יקבע בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה ולהחליט על מסלול הפעולה הנכון עבורך. ליווי צמוד של עו"ד פלילי המכיר את מערכות התביעה והמשפט מקרוב עשוי להביא לקידום עניינו של נפגע עבירה בצורה המיטבית.

מדוע כדאי להיעזר במשרדנו לצורך הגשת בקשה לצו למניעת הטרה מאיימת?

משרדנו מייצג מזה שני עשורים נפגעי/ות עבירה בהליכים לפי צו למניעת הטרדה מאיימת ובהליכים אזרחיים נוספים, כמו גם בהליכים פליליים. למעשה ליבת העבודה במשרדנו הוא ייצוג בהליכים המסייעים על הגנת הנפגעים/ות, וזהו תחום ההתמחות שלנו. לכן, פניה למשרדנו תעניק לך מעטפת שלמה של ידע, ניסיון רב שנים וליווי צמוד בכל ההליך עד תומו. לאחר פגישת יעוץ נבין ביחד מה הצרכים ובאילו אפיקים כדאי לפנות, ועו"ד מטעמנו ילווה אותך לאורך כל הדרך.

​