פגיעה מינית במשפחה

כאן תוכלו לקבל מידע על נושא פגיעה מינית בתוך המשפחה, מנקודת המבט שלי , כפרופ' למשפטים שחקרה שנים ארוכות את תחום הפגיעה המינית במשפחה וגם כעו"ד פלילית שמלווה נפגעי תקיפה מינית מזה שני עשורים. אני אכתוב כאן על הקשיים, על סימני אזהרה נפוצים ועל ההגדרות החוקיות של פגיעה מינית מתוך המשפחה ועל התהליך המשפטי הצפוי.

הקושי לדבר על הטראומה

אישה בתחילת שנות השלושים לחייה יושבת מולי במשרד ומשהו בפנים שלה מספר לי את הסיפור עוד לפני שהיא מתחילה לדבר. אני יודעת את זה כי לפניה אירחתי במשרדי מאות אנשים שפניהם סיפרו לי סיפורים דומים.

האבן שיושבת בבית החזה

היא סוחבת איתה אבן גדולה שיושבת איפה שהוא בין בית החזה לבטן, והיא אף פעם לא קישרה את המועקה הזו לאיזו שהיא טראומת ילדוּת, בטח שלא לתקיפה מינית בתוך המשפחה. מגע מיני אף פעם לא היה דבר טבעי עבורה, היא סיפרה לי. היו תקופות קיצון לכאן ולכאן, אבל היא לא הצליחה למצוא את האיזון בחיי המין שלה והיא לא הבינה מדוע.

האירוע שהזיז את האבן הצדה

"מצאתי אותך בדרך הביתה מסדנת ויפאסנה במדבר. שתקתי שלושה ימים ולא היה לי שום דבר מלבד המחשבות שלי. כל מערכות ההגנה בתוכי צעקו לעברי להפסיק, לעצור, לא להיכנס כל כך עמוק, אבל לא הייתה לי ברירה. לא הייתי מסוגלת ללכת עם המחשבות לשום מקום אחר."

סיפור המקרה

ההורים שלה התגרשו כשהיא הייתה בת שמונה והיא עברה לגור עם אִמה, שמצאה זוגיות חדשה. הגבר היה מבוגר מאמא שלה, והבן שלו היה בצבא. כשהוא היה חוזר לחופשות בבית הוא היה יישן איתה באותו חדר, ובמשך שלוש שנים הוא פגע בה מינית.

סימני אזהרה שיכולים להעיד על תקיפה מינית במשפחה

המרכז הישראלי לחינוך מיני מדבר על 3 סוגים של נורות אדומות שחשוב לשים אליהם לב במקרה ובו מתעורר אצלכם חשד שילד שאתם מכירים עובר התעללות מינית בתוך המשפחה: שינוי התנהגותי לכיוון של הימנעות מצד הילד, שינוי התנהגותי לכיוון מוחצן ושינויים פיזיים כמו סימנים וחבלות על הגוף, סימני הזנחה, וגם שינויים אחרים כמו לבוש חשוף או צנוע יתר על המידה – לא מותאם לזמן, למקום ולגיל.

מיהו בן משפחה על פי חוק?

על פי סעיפי החוק, בן משפחה מוגדר כהורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא. בנוסף, בן משפחה מוגדר גם כמי שמלאו לו 15 שנים והוא אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה. בהמשך התווספו גם בן דוד/ה.

מהי פגיעה מינית במשפחה מבחינת החוק?

פגיעה מינית במשפחה הוא מושג המאגד בתוכו מגוון מעשים מיניים העולים לכדי ביצוע עבירה. החוק מתייחס לעבירות המין בתוך המשפחה על פי דרגות חומרה שונות, כגון; מעשה מגונה, מעשה סדום ועבירת אינוס. המחוקק ראה צורך להחמיר בכל אחת מעבירות המין (כמו גם בעבירות נוספות) כאשר נעברו על ידי בן משפחה, ולכן אנחנו מתייחסים אל עבירת מין בתוך המשפחה באופן נפרד.

הגדרת עבירת מין בתוך המשפחה בחוק

בסעיף 351 לחוק העונשין, סעיף שכותרתו "עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע", קבע המחוקק עונשים גבוהים יותר לצד אותן עבירות המין.

אינוס או מעשה סדום שלא בהסכמה

החוק קובע כי העובר עבירה של אינוס או מעשה סדום בניגוד להסכמת הנפגע/ת או בנסיבות מחמירות המנויות בחוק – דינו עד 20 שנות מאסר.

אינוס או מעשה סדום בהסכמה

עוד נקבע כי העובר עבירה של אינוס או מעשה סדום אף בהסכמה, במי שמלאו לו/ה 14 וטרם מלאו לו/ה 21 – עונשו המקסימאלי יעמוד על עד 16 שנות מאסר.

מעשה מגונה בבן משפחה קטין או חסר ישע

העושה מעשה מגונה במי שהוא קטין בן משפחה או באדם חסר ישע, עונשו יעמוד על עד 10-15 שנות מאסר (תלוי בנסיבות). כמו כן, העושה מעשה מגונה בפני מי שהוא קטין ובן משפחה – דינו עד 4 שנות מאסר.

האם יש משמעות להסכמה כשמדובר בפגיעות מיניות במשפחה?

כאמור, יסוד ההסכמה ביחסים מיניים בין בני משפחה הוא כמעט חסר משמעות. המחוקק יצא מנקודת הנחה כי הסכמתו של מי שתלוי בבן משפחתו אינה יכולה להיחשב הסכמה, אלא היא בהכרח נובעת מניצול, יחסי תלות, התעללות פיזית או נפשית, ועוד.

ואולם, ישנן מספר החרגות בחוק. אחת ההחרגות לדוגמא מתייחסת לעבירות מסוימות שנעברו כנגד קטין/ה שמלאו להם 16, בעוד הפוגע הוא קרוב משפחה מקרבה של דוד/ה או גיס/ה.

ההחרגה המתוארת מכוונת אך למעשים שנעשו בהסכמה, והמחוקק מכיר בהסכמה חרף הקרבה המשפחתית. החרגה זאת בחוק באה למעשה להתיר יחסים עם בני משפחה שאינם מקרבה ראשונה, ככל שאלה מקובלים בתרבויות שונות.

מהי התיישנות מיוחדת בעבירות מין במשפחה?

המחוקק קבע כי בעבירות מין בכלל ובעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה בפרט קמה לנפגעים/ות זכות להתיישנות מיוחדת. כיוון שנפגעי/ות עבירות מין לעיתים מעבדים את הפגיעה שעברה עליהם לאחר, ובמשך, שנים רבות, אדרבא כאשר הדבר נעשה בתוך המשפחה, בביתם, החריג המחוקק את תקופת ההתיישנות בעבירות אלו.

תקופת ההתיישנות תחל עת מלאו לנפגע/ת 28 שנים

תכלית החוק היא בנקודת ההנחה כי הקטין שנפגע על ידי בן משפחתו יוכל להתלונן רק כאשר יצא מביתו, ולא יהיה תלוי עוד בבן משפחתו. על כן, קבע המחוקק כי בעבירות מין במשפחה תקופת ההתיישנות תחל עת מלאו לנפגע/ת 28 שנים.

מכאן שבעבירות מסוימות אשר תקופת ההתיישנות שלהן היא 10 שנים (עבירות מסוג פשע) יוכלו הנפגעים/ות להתלונן עד אשר יגיעו לגיל 38, ובעבירות מין חמורות שבוצעו בתוך המשפחה בהן תקופת ההתיישנות עומדת על 15 שנים, יוכלו הנפגעים/ות להתלונן עד הגיעם לגיל 43.

ברגע שנסגר חלון ההזדמנויות לא ניתן לקבל סעד משפטי

כאשר חלון ההזדמנויות נסגר אין דרך חזרה. לא ניתן להגיש תלונה במשטרה לאחר תום תקופה ההתיישנות ולמעשה לא ניתן לקבל סעד משפטי מאותו רגע ואילך.

התייחסות החוק לחסרי ישע במשפחה

בסעיף 351 לחוק העונשין ניתן לראות כי ישנה התייחסות גם לאחראי על חסר ישע. החוק מתייחס באותה חומרה למי שפגע פגיעה מינית בקטין/ה עת היה אחראי על הקטין או חסר הישע, בדיוק כפי שמתייחס למי שפגע פגיעה מינית בבן/בת משפחה. התלות, קלות ההשפעה, והניצול – זהים באותה מידה עת מדובר ביחסים כאלה או כאלה.

מיהו אחראי על חסר ישע?

בסעיף 368א לחוק העונשין מוגדר מיהו אחראי על חסר ישע לעניין ביצוע עבירות מין.

אחראי על חסר ישע הוא אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, ועוד.

וגם, בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע בעצמו (פירוט מלא ניתן למצוא בחוק), כך גם מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

על עבירות מין במשפחה חלה חובת דיווח

חובת דיווח היא חובה המנויה בחוק העונשין, ומחייבת כל מי שיש לו יסוד לחשוד כי בוצעה עבירה בקטין על ידי האחראי שלו, או בקטין על ידי בן משפחתו. החובה קמה כאשר מדובר בעבירות מסוימות (לדוגמא עבירות של הזנחה והתעללות) וכן בעבירות מין.

כך שבמצב בו עולה חשד כי בן משפחה פוגע מינית בבן/בת משפחה, יש חובה לדווח על כך לעובד/ת סוציאלי או למשטרה בהקדם. על הפרת חובת הדיווח קיים עונש של מקסימלי של בין 3-6 חודשי מאסר, תלוי בנסיבות.

מה לעשות במקרה של חשד לפגיעה על ידי בן משפחה?

במקרה בו עולה חשד לפגיעה מינית על ידי בן משפחה או אחראי, ראשית יש לדווח באופן מידי ולספק לנפגע/ת סיוע רפואי ונפשי. כמו כן, מומלץ בו בעת לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.מקרים של פגיעות מיניות בתוך המשפחה הם מקרים מורכבים ורגישים מאוד, ועל כן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בהקדם.

מדוע כדאי לשכור את שירותנו במקרה של פגיעה מינית במשפחה?

אני מלווה נפגעי ונפגעות תקיפה מינית כבר למעלה משני עשורים, ובמקביל אני מרצה בנושא באוניברסיטאות ובמכללות למשפטים וכן בפורומים חברתיים שונים וכותבת ספרים מתוך ניסיון לעורר שיח ציבורי בנושא ולסייע לכמה שיותר לנפגעות ולנפגעים לחיות בחברה שתעזור להם לצאת מהמצב בו הם נמצאים וכמובן להשתקם. בספר הראשון שהוצאתי לאור ב – 2009, "גילוי עריות", אני דנה בנושא גילוי העריות ומתמקדת בנקודה קריטית בה מתקיימת התנגשות בין זכויות אדם ותהליכים פורמאליים.

השנים הרבות בהן אני עוסקת בנושא לימדו אותי כי פגיעות מיניות במשפחה הן סיטואציה רגישה ומורכבת, הדורשת טיפול מקיף במספר רב של תחומים. ליווי צמוד של עו"ד פלילי ממשרדנו יעזור לך לבנות את המעטפת הנדרשת בדגש על ייעוץ מקצועי, מעמיק ורגיש.

מה כולל הייעוץ?

• הייעוץ כולל בין היתר הסבר מלא על ההליך הפלילי הצפוי.
• הכנה וליווי החל משלב הגשת התלונה במשטרה, וכן בכל השלבים שלאחר מכן.
• בנוסף, אנו נייצג אותך אל מול הרשויות השונות, ובכל הערכאות המשפטיות.
• במידת הצורך אנו נלווה אותך לדיונים בבתי המשפט השונים, ונדאג למלוא זכויותייך לאורך כל הדרך.
• כמו כן, משרדנו מתמחה גם בהליכים אזרחיים הנלווים להליך הפלילי, ולכן ביכולתנו לתת את כל הדרוש לנפגעים/ות גם בכל הנוגע להגשת תביעות אזרחיות.

הגדלת סיכויי ההצלחה

סיוע וליווי של עו"ד המייצגת נפגעי תקיפה מינית במשפחה הוא חשוב לאין שיעור, הן כדי להגביר את סיכויי ההצלחה בהרשעה בתיק, והן לשם הביטחון והחוסן הנפשי של הנפגע/ת.