מהן עבירות מחשב?
עבירות מחשב הן עבירות המבוצעות כנגד מחשב, או באמצעות המחשב, כמו גם בעזרת אמצעים טכנולוגיים נוספים, כגון טלפון נייד, טאבלט, וכדומה.
מהי המסגרת החוקית?
המסגרת החוקית היא חוק המחשבים, תשנ"ה-1995. ואולם כאשר מדובר בעבירות המבוצעות באמצעות מחשב, השימוש הוא בסעיפי חוק חיצוניים לחוק המחשבים, היינו, עבירות פליליות שמקורן בחוק העונשין או בחוקים נוספים. כך למשל במקרים של קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב, ועוד.
השפעת הטכנולוגיה על עולם הפשיעה
כידוע, ההתפתות הטכנולוגית הביאה עמה גם עבריינות מסוג חדש. קבוצות שונות באוכלוסייה אשר לא היו מוצאות עצמן מבצעות עבירות במרחב הפיזי, כן מבצעות עבירות במרחב הווירטואלי. הנגישות, האנונימיות וגם הפיתוי הביאו להיווצרות מגוון סוגים של עבריינות מחשב אשר מביאה עמה אתגרים חדשים למערכת המשפט ולחברה בכלל. עבריינים אלה פעמים רבות יהיו דווקא אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, לעיתים אף ממעמד סוציואקונומי גבוה וכיוצא בזאת.
בהתאמה לכך, רשויות האכיפה והתביעה הקימו יחידות מיוחדות, "יחידות סייבר" אשר מתמקצעות בעבירות מחשב על כלל סוגיהן.
תופעה נוספת היא עבריינות מקוונת בקרב בני נוער, אשר פעילים מאוד ברשתות החברתיות, ולא תמיד מודעים לגבולות המותר והאסור ברשת, ולכך שלמעשה עוברים על החוק. כמו כן, בני נוער חשופים מאוד גם לפגיעה של עבריינות מקוונת, ומוצאים עצמם פעמים רבות כנפגעי/ות עבירה בשל כך.
אילו עבירות מחשב קיימות?
ניתן לחלק את עבירות המחשב לשני סוגים עיקריים
עבירות לפי חוק המחשבים – עבירות כנגד מחשב או תוכנה.
ועבירות באמצעות מחשב – כלומר, מגוון עבירות אשר מבוצעות באמצעות מחשב, טלפון נייד ועוד.
עבירות מחשב
שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב
סעיף 2 לחוק המחשבים מגדיר את יסודות העבירה בצורה הבאה:
מי שעושה שלא כדין אחת מפעולות אלה-
משבש את פעולתו התקינה של המחשב או מפריע לשימוש בו.
או לחילופין, מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך או מפריע לשימושו.
כאשר צמד המילים "שלא כדין" משמעותו ללא הסכמת בעליו של המחשב או ללא היתר שבדין. כך לדוגמא אם אדם ניגש למחשב של אדם אחר ומבצע בו פעולות ללא הרשאתו, הוא עובר עבירה לפי סעיף זה. דוגמא נוספת היא עובד המבצע פעולות במקום עבודתו, במחשב שאינו שלו, וזאת ללא היתר ממי שהמחשב נמצא ברשותו.
עבירה זאת היא עבירה אשר העונש לצידה הוא עד שלוש שנות מאסר.
מידע כוזב או פלט כוזב
סעיף 3 לחוק המחשבים קובע כי עבירה לפי סעיף זה היא כדלקמן:
מי שמעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב, או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב.
מי שכותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
עבירה זו היא עבירה אשר העונש לצידה הוא עד 5 שנות מאסר.
צמד המילים "מידע כוזב או "פלט כוזב" משמעותו מידע שיש בו כדי להטעות, בהתאם למטרת השימוש בהם.
כך לדוגמא פעולה אשר בוצעה במזיד, וללא היתר, כמו שינוי נתונים השמורים במאגרי הנתונים בחברה, או במוסד להשכלה גבוהה, תהווה עבירה לפי סעיף זה.
חדירה לחומר מחשב שלא כדין
סעיף 4 לחוק קובע כי החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, מבצע עבירה שהעונש לצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. חדירה יכולה להיות באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב אחר, או על ידי הפעלת המחשב עצמו.
לדוגמא, אדם אשר חודר למחשבו של אחר ומבצע פעולות באמצעות מחשבו של האחר, כמו למשל; הפעלת מצלמה במחשבו של אחר, פתיחת תיבת הדואר האלקטרוני וקריאת המיילים, וכדומה.
פעולות אסורות בתוכנה
סעיף 6 לחוק קובע כי העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן, במטרה לבצען שלא כדין, דינו – מאסר עד שלוש שנים.
כלומר, מה שאנו מכירים בתור "וירוסים".
ואלה הפעולות:
– שיבוש פעולתו התקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו
מחיקת חומר מחשב, גרימה לשינוי בו, שיבושו בכל דרך אחרת או הפרעה לשימוש בו-
– פעולות שתוצאתן מידע כוזב או פלט כוזב, כהגדרתם בסעיף 3 לחוק
– חדירה לחומר מחשב כהגדרתו בסעיף 4 לחוק – הנמצא במחשב
– האזנת סתר, כהגדרתה בחוק האזנת סתר, התשל"א- 1979
– פגיעה בפרטיות כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
– המפיץ או מציע לציבור, המעביר לאחר, המחדיר למחשב של אחר או המתקין במחשב של אחר
סיסמה, קוד גישה או מידע דומה, כדי שתבוצע פעולה מהפעולות המנויות. העושה אחת מאלה,
עובר עבירה אשר העונש לצידה הוא עד 3 שנות מאסר.
– המפיץ או מציע לציבור, המעביר לאחר, המחדיר למחשב של אחר או המתקין במחשב של אחר
תוכנה או התקן אשר סוגלו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף קטן (א), כדי שתבוצע פעולה
כאמור שלא כדין, עובר עבירה אשר העונש לצידה עד 5 שנות מאסר.
עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת
סעיף 5 לחוק המחשבים מתאר מצב בו העבירה היא עצם החדירה שלא כדין – לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, וזאת כדי לעבור עבירה אחרת. עונש המאסר לצד עבירה זו הוא עד 5 שנים. חדירה שכזו יכולה להתבצע גם באופן של התקשרות או התחברות עם מחשב אחר. "עבירה אחרת" יכולה להיות כל עבירה פלילית, כך לדוגמא כאשר מבצע העבירה מתקשר עם מחשב אחר וחודר לתוכנה כדי לבצע עבירת גניבה, עבירת התחזות לאחר, וכדומה.
עבירות באמצעות מחשב
בעבירות מסוג זה לעיתים יהיה שימוש של סעיף החיקוק "חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת", עבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, אשר הוזכרה לעיל, וזאת בשילוב עם עבירה נוספת, חיצונית לחוק המחשבים.
להלן מספר דוגמאות לעבירות המבוצעות באמצעות מחשב
עבירות הונאה
עבירות הונאה באמצעות מחשב יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. בין אם באמצעות הודעה גנרית במייל או בוואטסאפ אשר נשלחת למספר רב של אנשים וגורמת למקבל ההודעה למסור את פרטיו האישיים באופן יזום, או רק באמצעות לחיצה על קישור. אפשרות נוספת היא עבירת הונאה מוכוונת לאדם ספציפי והשתלטות מרחוק על חשבונות שונים שבבעלותו, חשבונות של רשתות חברתיות, אפליקציות ועוד.
הונאה בכרטיסי חיוב
עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב. "המשתמש בכרטיס חיוב או במרכיב ממרכיביו, בכוונה להונות". לדוגמא, שימוש בפרטי כרטיס אשראי של אחר כדי לבצע רכישה באתר אינטרנט.
עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים
עבירות לפי סעיפים 418-420 לחוק העונשין.
כך לדוגמא מי שזייף מסמך, תעודת זהות, דרכון וכיוצא בזאת, באמצעות המחשב.
התחזות כאדם אחר
עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין, "המתחזה כאדם אחר בכוונה להונות". לדוגמא, מצב בו אדם מתחזה לאדם אחר ברשת האינטרנט, ופותח חשבון ברשת חברתית על שמו, ומעלה פוסטים בדמותו.
עבירות גניבה
גם עבירות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון אפשרויות. לרוב עבירות מתוחכמות מסוג זה יבואו לידי ביטוי בדרך של פריצה למאגר נתונים של מועדון לקוחות, או חשבון של חברה גדולה או מוסד ממשלתי וכן גניבת מספרי חשבון או כרטיסי אשראי של מספר רב של משתמשים. מאידך ניתן גם לעבור עבירה זו באופן מתוחכם פחות, כך לדוגמא גניבה ממשתמש מסוים, כמו גניבת קוד אישי או כל אמצעי זיהוי אחר.
קבלת דבר במרמה
עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. כל התחזות ברשת לאחר, תוך קבלת דבר אשר מבצע העבירה לא היה מקבל לולא ההתחזות או פעולת המרמה שביצע. לדוגמא, התחזות לאדם אחר באמצעות כתובת מייל, וקבלת מידע אישי או מידע מסווג בשל כך.
עבירות מין
הטרדה מינית, בחוק הטרדה מינית ניתן למצוא סעיף חיקוק ייעודי לעבירות מחשב, סעיף 5א לחוק הטרדה מינית, הידוע גם כ"חוק הסרטונים".
"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום..".
בנוסף, כמעט כל סעיף חיקוק בחוק זה, יכול שיתבצע באופן מקוון. החל מאמירות חוזרות ונשנות או התייחסות מינית לאחר בדרך של תכתובות בתוכנות מסרים מיידים (כמו וואטסאפ) או ברשתות החברתיות, וכלה בשליחת סרטונים בעלי אופי מיני לאחר, ללא אישור מקבל הסרטון.
עבירות מין נוספות
עבירות מין נוספות יכולות להתבצע כנגד קטינים לדוגמא. שיחת וידאו עם קטין תוך שמבצע העבירה גורם לקטין לבצע בעצמו מעשים בעלי אופי מיני, תעלה לכדי עבירה של מעשה מגונה. אף עבירת האינוס יכולה להתקיים במרחב הווירטואלי, למשל כאשר מצע העבירה גורם לקטינה להחדיר לעצמה חפצים לאיבר מינה.
פגיעה בפרטיות
עבירה של פגיעה בפרטיות יכולה לבוא לידי ביטוי החל מחדירה לאתרים או חשבונות של רשתות חברתיות של אדם מסוים, פריצה לחשבון המייל שלו או צפייה בתמונות ובסרטונים השמורים בענן של אותו אדם. כמו כן, גם חדירה למחשב של אחר ו"השתלטות מרחוק" על מצלמת המחשב שלו, אשר בכך תאפשר צפיה באופן קבוע במצלמת המחשב שלו – המצלמת אותו ואת הנעשה ברשותו, תהווה עבירה של פגיעה בפרטיות. פגיעה בפרטיות תתבצע גם כאשר בוצעה חדירה למחשב של אחר, תוך הורדה של תמונות ומדיה השמורים על אותו מחשב.
הטרדה מאיימת
הטרדה מאיימת הוא מושג הקבוע בחוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001,
והיא הטרדתו של אדם אחר בכל דרך, לרבות איום, בעוד המטריד פוגע בפרטיותו או בחירותו של הנפגע. בנוסף, כל התנהגות של בילוש או התחקות אחר אדם אחר תהווה הטרדה מאיימת, כך גם איומים בפגיעה באדם המאוים או בעצמו (המאיים).
הטרדה מאיימת יכולה לבוא לידי ביטוי בשימוש במחשב או טלפון נייד, החל משלב ההתחקות, צילום במרחב הפרטי, איומים בעזרת תוכנות מסרים מיידים ועוד.
החזקה או הפצת חומר תועבה
דוגמא נוספת היא החזקה או הפצת חומר תועבה, עבירה לפי סעיף 241 לחוק העונשין. עצם החזקת החומר, או צפיה בו אף מבלי להחזיקו, על מחשבו האישי של אדם, מהווה עבירה, וזאת כאמור בנוסף למי שמפיץ את החומר, סוחר בו, יוצר אותו ועוד.
עבירת איומים וסחיטה באיומים
עבירות הקבועות בסעיפים 192 ו- 428 לחוק העונשין. כאמור, גם עבירה אלה יכולות להתבצע במרחב הווירטואלי באמצעות כל טלפון נייד או מחשב. בין אם בתוכנות המסרים המיידיים למיניהן, באמצעות הרשתות החברתיות, צ'אטים, מיילים וכיוצא בזאת.
עבירות הסתה לאלימות/גזענות
עבירות לפי סימן א1 לחוק העונשין. עבירות אלה הן דוגמא לעבירות נוספות אשר יכולות להתבצע (ואולי אף באופן רחב יותר) באמצעות רשתות חברתיות. אם בעבר עבירה של הסתה לאלימות היתה באה לידי ביטוי בנאומים בפני מאות או אלפי אנשים, או בפרסום מודעות ברחוב, כיום עבירה מסוג זה אשר מופצת ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, יכולה להגיע לקהל יעד של עשרות ומאות אלפים, ואף מיליוני אנשים, ועל כן השפעתה – ובהתאם לכך חומרתה, תהיה משמעותית יותר.
האם עבירות המבוצעות באמצעות מחשב הן חמורות פחות?
כיום, בעידן בו אנו חיים, עבירות כנגד מחשב יכולות לשבש את החיים של כולנו. עבירות סייבר ותקיפה מוסדות ציבור למיניהן, הן חלק משגרת חיינו, וכאשר מתרחשות – פוגעות לעיתים בחלק נכבד מהציבור כולו.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי עבירות המבוצעות במרחב הווירטואלי אינן חמורות פחות מעבירות המבוצעות במרחב הפיזי. כך לדוגמא חומרתן של עבירות מין המבוצעות ללא מגע פיזי בין הנפגע/ת לפוגע – אינה פחותה, ואין מקלים עם מי שהורשע בעבירות אלה.
עבירות מחשב – עוולה אזרחית
עבירות מחשב מהוות גם עוולה בתחום דיני הנזיקין.
כך למשל, הפרעה שלא כדין לשימוש במחשב או בחומר מחשב בכל דרך שהיא, לרבות על ידי גזילת דבר המגלם חומר מחשב.
כך גם מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי ו/או שיבושו בכל דרך שהיא, שלא כדין.
נטל ההוכחה יהיה על הנתבע, כך שעליו להוכיח כי המעשה נעשה כדין.
נפגעי/ות עבירה בדיעבד
במקרים מסוימים של עבירות המבוצעות כנגד מחשב או באמצעות המחשב, התוצאה היא כי נפגעי/ות עבירה אינם יודעים שהם כאלה עד שרשויות האכיפה חוקרות את המקרה. כך קורה מצב בו נפגעי/ות העבירה יוזמנו למסור עדות, במהלכה יתברר להם שהם נפגעי עבירה. לעיתים הדבר יתגלה זמן רב לאחר שבוצעה העבירה. דוגמא לכך היא בעבירות של התחזות, עבירות של חדירה לחומר מחשב ופריצה לענן, ועוד. דוגמא נוספת יכולה לבוא לידי ביטוי בעבירות של פגיעה בפרטיות, כאשר הנפגע העיקרי הוא בית העסק, והלקוחות הם הנפגעים המשניים לכאורה. לגלות על היותך נפגע/ת עבירה בדיעבד זהו מצב לא פשוט, וודאי לא נעים, לעיתים ההבנה הזו פוגענית לא פחות מאשר מי שנפגע/ה וידע/ה על כך בזמן אמת. במקרים כאלה חשוב לפנות לעו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה מעבירות מחשב ולקבל את הייעוץ המקיף הכולל פירוט שלבי ההליך הפלילי, ליווי מקצועי ורגיש, ועמידה על כלל הזכויות המגיעות לך.
מדוע כדאי להיוועץ בעו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירות מחשב?
היוועצות עם עו"ד מומחה בתחום עבירות המחשב ועבירות שבוצעו באמצעות מחשב היא חשובה לאין שיעור. על עוה"ד להעמיק כאמור ברובד המשפטי, אך לא פחות חשוב, עליו לשלוט ברובד הטכני, המקצועי, ולהבין את השפה של עולם מחשבים. רק עו"ד אשר בקיא בצורה ניכרת בשני המישורים יוכל לייצגך באופן ראוי במקרה בו נפגעת מעבירות מחשב.
מדוע כדאי לשכור את שירותי משרדנו עת נפגעת מעבירות מחשב?
משרד לימור עציוני מייצג מזה שנים רבות נפגעי/ות עבירה בתחום עבירות מחשב ממגוון סוגים. התמחות משרדנו באה לידי ביטוי הן במקצועיות ברובד המשפטי והן בבקיאות הנדרשת בעולם הסייבר.
הייעוץ כולל בין היתר הסבר מלא על ההליך הפלילי הצפוי, הכנה וליווי, החל משלב הגשת התלונה במשטרה, ובכל השלבים שלאחר מכן. בנוסף, אנו נייצג אותך אל מול הרשויות השונות, ובכל הערכאות המשפטיות, ונדאג למלוא זכויותייך לאורך כל הדרך. כמו כן, משרדנו מתמחה גם בהליכים אזרחיים הנלווים להליך הפלילי, ולכן ביכולתנו לתת את כל הדרוש לנפגעים/ות גם בפן האזרחי.
