181 מתוך 182 מהעררים שהוגשו לפרקליטות על סגירת תיקי עבירות מין והטרדה מינית בשנת 2018 נדחו – את הנתון הבלתי נתפס אנו למדים מנתוני הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהוגש היום לנשיא המדינה.
רק ערר אחד התקבל והתיק נשלח להשלמת חקירה. אחד.
ערר זה הוגש על ידי לגבי סגירת התיק של דניאל, לסיפורה הוקדש פרק בתוכנית "קשר השתיקה" של צופית גרנט. התיק אכן נפתח מחדש בעקבות הערר שהוגש, נשלח להשלמות חקירה אך נסגר שנית לאחר מכן, כשכבו המצלמות. ערר שני שהוגש על ידי, הפעם במסגרת הקליניקה לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית אותה אני מנהלת, נדחה אף הוא בתחילת השנה הנוכחית.
הפרדוקס בהליך זה הינו שמי שממליץ לפרקליטות המדינה לפתוח את התיק לאחר סגירתו זה הגורם שהחליט מלכתחילה לסגור את התיק. זהו נוהל שלדעת רבים חייב להשתנות בהקדם האפשרי.
יש לתת לגורם נטרלי לעיין מחדש בתיק. לבחון באופן עצמאי ללא כל דעה מוקדמת את הראיות בתיק. קשה לאדם לומר שטעה. קשה מאד לפרקליט, מקצועי ככל שיהיה, שהחליט על סגירת תיק להודות ששגה.
להעמיד את הפרקליט במצב שכזה עלול, גם אם רק למראית עין, להשפיע על החלטתו המחודשת ולכן רצוי להימנע מכך.
אמון הציבור במערכת אכיפת החוק חייב להיות מלא וללא עוררין.
בכל המקרים בהם מוגשת תלונה ועל אחת כמה וכמה בתלונות בגין עבירות מין, ישנה חשיבות רבה לכך שנפגעת אשר מגיעה לתחנת משטרה ומגוללת את שארע לה, תדע כי המשטרה והפרקליטות עושות הכל על מנת למצות את החקירה ולהגיע לחקר האמת. וכי אם התיק שבעניינה נסגר ובידיה סיבות טובות להגיש ערר אזי חשוב שתדע שהערר שהגישה יעבור לגורם אחר, גורם שטרם ראה התיק וטרם גיבש עמדה לגביו אשר יבחן מחדש ובכובד ראש הראיות המצויות בתיק ויגיע להחלטה עצמאית ונפרדת.
אסור לשכוח מה עוברת נפגעת תקיפה מינית וכמה תלאות עליה לעבור במסגרת ההליך הפלילי. יש לתת את המשקל הראוי לכך בתהליך קבלת ההחלטה בתיק, במציאות האבסורדית בה אנו מוצאים את עצמנו היום, כשאנו עדים שוב ושוב לקלות הבלתי נסבלת של סגירת תיקים בעבירות מין בישראל.
