הבוקר נחשפנו לידיעה הנוראית כי פעוט בן יומו עטוף במגבת נמצא סמוך למכולת בנתניה. הפעוט אותר כשלגופו חיתול בלבד, והוא סבל מהיפותרמיה קלה. על פי הערכת צוות הרפואה שהגיע למקום, הפעוט נולד שעות ספורות לפני כן. הוא פונה לבית החולים לניאדו, שם אושפז בפגייה ועבר בדיקות להערכת מצבו. זמן קצר לאחר מכן, הגיעו גורמי הרווחה של עיריית נתניה לבית החולים כדי ללוות את הפעוט.
מעשה נטישה זה הינו תופעה נפוצה בעולם כולו. בארצות הברית, בעקבות עלייה מגמתית ומדאיגה במספרם של מקרי הנטישה והרצח של ילדים סמוך למועד לידתם ובחודשים הסמוכים לאחר הלידה, דאגו מדינות רבות לחוקק חוקים ספציפיים אשר נועדו לתת מענה לתופעה של נטישת היילודים או לחלופין – רציחתם.
חקיקה זאת מכונה "חוק חוף מבטחים" “Safe Haven Statue” . פתרון חקיקתי זה מכיר בעובדה כי הורים, בעיקר נשים צעירות, עלולות להימצא במצבי דחק ולחץ המובילים לנטישתו או הריגתו של תינוקן שזה עתה נולד. "חוק חוף מבטחים" נועד למנוע מצבי קיצון אלו ובא לעודד את מסירת היילודים למקום מבטחים אשר יבטיח את שלומם.
טקסס הייתה המדינה הראשונה, אשר לפני כעשרים שנים חוקקה "חוק חוף מבטחים" שעודד אימהות במשבר למסור את יילודיהן בצורה בטוחה ומסודרת לרשויות החוק על מנת שאלו ידאגו לטיפול בהם עד השמתם בבית חדש וקבוע. אימהות אלה לא עומדות לדין ולא נענשות בגין מסירת ילדיהן לרשויות.
כיום מעוגנים חוקי "חוף מבטחים" בכל 50 המדינות בארצות הברית. באופן כללי, חוקים אלה מאפשרים להורה או שלוחו להישאר אנונימיים וחסינים מפני תביעה משפטית בגין נטישה או הזנחה בתמורה להשארת היילוד באחד המקומות המיועדים לכך על פי חוק.
בניגוד לארצות הברית, בישראל לא קיימת חקיקת חוף מבטחים.
נסיבות מקרה נטישת התינוק בנתניה הבוקר אשר, לשמחתנו הרבה, הסתיים בטוב , באופן יחסי, מעורר צורך לדון באפשרות חקיקת חוק חוף מבטחים גם בישראל. למרות הקושי העצום בקבלת הרעיון של נטישת יילוד על ידי הוריו ללא ענישה, יש מקום לשקול את טובת היילוד וההגנה הבסיסית על חייו.
נוכח הישנות מקרים אלה בחברה הישראלית ראוי לחוקק חוק אשר יעודד אישה במצוקה למסור ולדה על פני נטישתו והשלכתו כחפץ.
המציל נפש אחת בישראל- כאילו הציל עולם ומלואו. לא כן?!
