כחלק מהליך משפטי, לא אחת נדרשים קטינים נפגעי עבירה להגיע לבית המשפט על מנת למסור בו את עדותם.
החוקים המרכזיים המסדירים את מתן עדותם של עדים הם – החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957 והתקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ"ז-1996.
בשל הרגישות המובנית במתן עדותם של קטינים נפגעי עבירה, פרסמה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס – השופטת מרים נאור את נוהל מס' 1-17 שכותרתו "סדרי עבודה ביחס להעדת קטינים נפגעי עבירה" (להלן: "הנוהל").
מיהו קטין נפגע עבירה שהנוהל חל עליו?
החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 (להלן: "החוק") קובע כי "ילד" לצורך החוק הוא מי שלא מלאו לו 14 שנים. יחד עם זאת, הנוהל חל על כל קטין שהוא נפגע עבירה, דהיינו, כל ילד עד גיל 18.
חשוב להדגיש כי קטין מתחת לגיל 14 אשר החוק חל לגביו יצטרך בכל אופן לקבל את אישור חוקר הילדים על מנת להעיד, וזאת על פי הוראת סעיף 2 לחוק.
אילו זכויות יש לקטינים נפגעי עבירה במשפט הפלילי?
הנוהל והחוקים השונים קובעים מספר רב של זכויות המוקנות לקטינים נפגעי עבירה. להלן חלק מהזכויות:
מועד פתיחת המשפט וגביית עדות הקטין:
על פי הוראות הנוהל, בעבירות מסוימות יש לגבות את עדותו של הקטין תוך 90 ימים מיום הגשת כתב האישום. לצד זאת יצוין כי קיימים סייגים מסוימים שבהתקיימם העדות לא תיגבה בתום 90 הימים. כך למשל, אם המותב היושב בדין אישר במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו שלא להעיד את הילד בתום התקופה.
איש קשר לתחום נפגעי עבירות מין:
מעבר לזכויות המוקנות לקטין במעמד גביית העדות, לקטין מוענקת האפשרות להכין עצמו נפשית לעדות עצמה. בשל ההבנה כי מעמד גביית העדות בבית המשפט מהווה חוויה מלחיצה עבור קטינים, הנוהל קובע כי בכל בית משפט ימונה אדם אשר ישמש כאיש קשר לתחום נפגעי עבירות מין.
תפקידו של איש הקשר האמור הוא לדאוג להקצאת חדר או מקום המתנה לנפגע העבירה הקטין לקראת העדות, לתאם את הליווי של נפגע העבירה הקטין עם מאבטח משמר בתי המשפט מעת כניסתו של הקטין להיכל המשפט ועד לעזיבתו את בית המשפט, לוודא כי קיימת מערכת היוועדות חזותית זמינה ותקינה, וכן כי קיימת אפשרות צפייה בחדר נפרד במשפט בטלוויזיה במעגל סגור. כמו כן, לבקשת נציג הפרקליטות או התביעות ניתן לערוך לנפגע העבירה הקטין סיור הכנה בבית המשפט.
כללים לעניין העדת הקטין
הנוהל מפרט כללים לעניין העדת הקטינים. מטרת הכללים היא להפחית מהלחץ הכרוך בחוויית העדות ולאפשר לקטין הרגשה של סביבה בטוחה, ככל שניתן.
האם קטין נפגע עבירה יכול להעיד שלא בפני הנאשם?
כן. בעבירות מסוימות, למשל עבירות מין, בית המשפט רשאי להורות לבקשת נפגע העבירה, ובעניינם של קטינים גם לבקשת ההורה, שנפגע העבירה ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות עורך דינו של הנאשם. תנאי לכך הוא כי מסירת העדות בנוכחותו של הנאשם עשויה לפגוע בנפגע העבירה או לפגום בעדותו.
האם ניתן למנוע או לצמצם את המפגש שבין הקטין נפגע העבירה לבין הנאשם?
כן. כאמור לעיל, לאחר שבית המשפט יקיים דיון בנושא, הוא רשאי להורות כי עדותו של קטין נפגע עבירה בבית המשפט תימסר שלא בנוכחות הנאשם. במצב זה, הנוהל קובע כי איש הקשר יתאם את ליוויו של הקטין על ידי מאבטח של משמר בתי המשפט מכניסתו לבית המשפט ועד לעזיבתו. בתוך כך, קובע הנוהל כי יינקטו כלל האמצעים על מנת למנוע כל קשר בין הקטין נפגע העבירה לבין הנאשם. כמו כן, הקטין נפגע העבירה רשאי לבקש לצפות במהלך המשפט (לאחר מתן עדותו) בחדר נפרד בטלוויזיה במעגל סגור.
האם הקטין רשאי לבקש להמתין לעדותו שלא במסדרונות בית המשפט?
כן. ככל שהקטין נפגע העבירה מעוניין בכך, הוא רשאי לבקש, בין היתר באמצעות בא כוחו, לתאם חדר או מקום המתנה בו יוכל להמתין (יחד עם מלוויו) עד לתחילת הדיון. אל החדר האמור לא תותר כניסתו של הנאשם או מי מטעמו.
עדות הקטין
הנוהל קובע כי מועד עדות הקטין ייקבע ראשון מבין המשפטים שקבועים לאותו היום אצל המותב היושב בדין. עוד קובע הנוהל כי יש למנוע ככל האפשר את המתנת הקטין למתן העדות.
נוסף על כן, החוקים השונים ובתוך כך הנוהל קובעים כי על בית המשפט לסיים ככל האפשר את שמיעת עדות הקטין באותו היום. ככל שלא הסתיימה עדותו של הקטין באותו היום, בית המשפט צריך לשמוע את עדותו של הקטין ברציפות. כמובן שאם העדות מקשה על הקטין, בית המשפט יפסיק או ידחה את מתן העדות ברציפות.
אם הנאשם אינו מיוצג הוא יכול לחקור את הקטין נפגע העבירה?
לא. הוראת סעיף 2ד לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) קובעת כי בעבירות מסוימות המנויות בתוספת לחוק, למשל עבירות מין או עבירות שבהן עונש המאסר הוא למעלה מעשר שנים, שבהן הקטין הוא נפגע העבירה או שהעבירה נעשתה בנוכחותו, הנאשם לא יחקור בעצמו את הקטין, אלא שעורך דינו של הנאשם יחקור אותו. במצב שבו הנאשם לא מיוצג, על בית המשפט למנות סנגור שייצגו בעת חקירת הקטין, וככל שהנאשם מסרב למינוי, בית המשפט יודיע לו כי הוא לא רשאי לחקור בעצמו את הקטין.
פסק הדין
לאחר שהעיד הקטין נפגע העבירה ולאחר סיום המשפט, על בית המשפט להתאמץ וליתן הכרעתו במועד הסמוך למועד סיום המשפט. הנוהל מכיר בחשיבות ציפיית הקטין לתוצאות המשפט ובצורך לסגירת המעגל של הקטין, ועל כן הוא מורה לבית המשפט שדן בתיק בו נפגע העבירה הוא קטין ליתן את פסק הדין כמה שיותר מהר.
מדוע צריך עורך דין המתמחה בייצוג קטינים נפגעי עבירה במשפט הפלילי?
ייחודם של החוקים והנהלים השונים העוסקים בחקירת עדים ככלל, ובחקירת עדים נפגעי עבירה קטינים בפרט, לצד אופיים של בתי המשפט השונים, מצריכים עורכי דין המתמחים בהליכי החקירה וההעדה. עורך דין אשר מכיר את החוקים השונים ואת הוראות הנהלים השונים הייחודיים לקטינים נפגעי עבירה, יסייע להם במימוש זכויותיהם הקיימות בדין ובכך יקל עליהם במעט את חווית ההליך המשפטי אשר עשויה לעיתים להיות מלחיצה עבורם.
עוד יצוין כי מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת – "יישום ההסדרים ביחס לעדות קטינים נפגעי עבירה" מיום 15.6.2023 עלה כי ב-27% ממקרי העדות של קטינים, חווית ההליך הפלילי הייתה לא מוגנת וקשה. נוסף על כן, מתשובותיהם של עורכי הדין של נפגעי העבירה שהשתתפו במחקר האמור עלה כי למחצית(!) מנפגעי העבירה הקטינים – הליך העדות היווה חוויה קשה.
עוד עלה מהמחקר כי הפגיעה בזכותם של אותם קטינים נפגעי העבירה להגנה בזמן העדות באה לידי ביטוי בשלל מקרים, כך למשל: בנוכחות הנאשם באולם בזמן העדות, במפגש עם הנאשם במסדרון או בחוסר האפשרות של הקטין להמתין במקום מוגן. יתרה מכך, במקרים אחרים עדות הקטין נגבתה בחלוף למעלה מ-90 ימים מיום הגשת כתב האישום (בניגוד מובהק להוראות הנוהל). מיותר לציין כי במהלך מסירת העדות לא פעם עשוי בא כוחו של הנאשם לשאול שאלות פוגעניות ונוכחותו של עורך דין המתמחה בייצוג קטינים נפגעי עבירה במהלך העדות עשויה לסייע במניעת פגיעה מהסוג האמור.
מדוע כדאי לבחור במשרדנו לצורך ייצוג קטינים נפגעי עבירה במשפט הפלילי?
אחת ההתמחויות העיקריות במשרדנו היא ייצוג נפגעי עבירה בהליך הפלילי, עבודה שוטפת עם קטינים, והיכרות עם ההליכים והזכויות החלים בעניינם. ליווי מלא של הקטין ומשפחתו, הנגשת המידע וזכויותיו עבורו, ייצוגו בפני הרשויות והערכאות השונות באופן מקצועי ורגיש והגנה על זכויותיו, מובילים להישגים משמעותיים בהליכים עצמם – ולא פחות חשוב מכך, בחייו של הקטין.
