האם חובה לתת עדות בבית משפט?

מהי עדות בבית משפט?

עדות בבית משפט נדרשת במקרים בהם הצדדים מנהלים הליך הוכחות. כך לדוגמא בהליך הפלילי על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר עד לכדי הרשעה, ועל הנאשם להתגונן מפניה ולהטיל ספק באשמה. בהליך אזרחי על התובע להוכיח את תביעתו, ועל הנתבע להתגונן מפניה. כאשר מתנהל הליך הוכחות, על התביעה (בהליך הפלילי) ועל התובע בהליך האזרחי, להביא בפני בית המשפט עדים אשר באמצעותם יגישו את הראיות השונות. עד תביעה הוא מי שמסר עדותו במשטרה, ולאחר שהוגש כתב אישום, בחרה רשות התביעה להוסיפו כעד תביעה. עליו להעיד בבית המשפט על הדברים אותם סיפר במשטרה ולענות לשאלות עורכי הדין. עד הגנה או עד מטעמו של התובע/נתבע האינם בהכרח עדים שמסרו הודעות במשטרה, והם יוזמנו להעיד מטעם הצדדים.

מתי נדרש אדם לתת עדות בבית המשפט?

אדם נדרש להעיד בבית משפט כאשר מסר עדותו במשטרה, ואז זימנה אותו התביעה למסור את עדותו גם בבית המשפט. בבית המשפט יחזור על עדותו שמסר במשטרה, ולאחר מכן ייחקר בחקירה נגדית, כלומר יענה על שאלות הסנגור/ים.

כאשר אדם הוזמן מטעם ההגנה יעיד להגנתו של הנאשם. לעיתים יתכן שמסר קודם לכן הודעה במשטרה, ויתכן שלאו.

כאשר אדם הוזמן למסור עדותו בתביעה אזרחית, הוא יוזמן מטעם אחד הצדדים, וימסור עדותו בבית המשפט, לאחר מכן ייחקר בחקירה נגדית על ידי הצד השני ויענה לשאלות עורכי הדין שכנגד.

אדם נדרש למסור עדות בבית משפט במספר מקרים, נתמקד במקרים בהליך הפלילי: 

מסירת עדות בבית משפט כעד

כאשר מוסר ההודעה במשטרה הוא עד לאירוע פלילי, וההליך הפלילי הבשיל לכדי העמדה לדין. ככל שיתנהל משפט – יתקיימו ישיבות הוכחות, ויהיה על אותו אדם להעיד את שהעיד במשטרה, גם בבית המשפט. על האדם לחזור על עדותו בפני השופט/ים, ולאחר מכן ייחקר בחקירה נגדית ע"י הסנגור/ים.

מסירת עדות בבית משפט כעד הגנה

כאשר עורכי הדין של הנאשם זימנו אדם להעיד כעד הגנה, יכולים להתקיים מספר תרחישים. ראשית יתכן כי האדם כבר מסר עדותו במשטרה, אולם התביעה החליטה שלא להוסיפו כעד תביעה בכתב אישום, לרוב מצב זה יקרה כאשר העד אינו רלוונטי, כי ישנם עדים נוספים אמינים יותר ממנו, או במקרים מסוימים כי העד אמר דברים שאינם מועילים לרשות התביעה, ויכולים אף לסתור את דברי העדים האחרים. אז ירצו עורכי הדין של ההגנה לזמנו למסור עדותו בבית המשפט כדי שהשופטים יחשפו גם לעדותו שאולי תסייע לסתור עדותם של אחרים, ולפגוע בתזה של התביעה. מצב נוסף יכול להתקיים כאשר העד הינו עד תביעה, אך בכל זאת בחרה התביעה שלא לזמנו למסור עדות, כי אינו רוצה לשתף פעולה, או כי כבר העידו די עדים שבאמצעותם הצליחה התביעה (לשיטתה) להוכיח את אשמתו של הנאשם. במצב דברים זה כאשר תסיים התביעה להעיד את כל עדיה, תוכל ההגנה לזמן את העד כעד הגנה מטעמה. מצב אחר יכול להיות כאשר אותו אדם כלל לא זומן למסור עדותו במשטרה, אבל כן היה עד לאירוע הפלילי. אז יוכלו לטעון עורכי הדין של הנאשם כי התקיימו מחדלי חקירה, ולו היו מזמנים את אותו עד, יתכן שגרסתו היתה תומכת בגרסת הנאשם. לעיתים התביעה לא השקיעה מספיק משאבים כדי לאתר את אותו עד, אולם ההגנה עשתה כן, והיא תוכל לזמנו למסר עדותו בבית המשפט. מקרה נוסף יכול להיות כאשר אותו עד לא היה עד לאירוע הפלילי, אולם יש בידו לשפוך אור לגבי האירוע בגינו הוגש כתב האישום. בשלב הטיעונים לעונש תוכל ההגנה לזמן כל אדם המכיר את הנאשם כעד, שיעיד על אופיו הטוב של הנאשם. בשלב זה כמובן שתרצה ההגנה לזמן רק עד המשתף פעולה ורוצה להעיד לטובתו של הנאשם.

מסירת עדות בבית משפט כמתלונן

כאשר מתלונן מגיש תלונתו במשטרה, ומוגש כתב אישום, ברוב המקרים עדותו הכרחית להוכחת אשמתו של הנאשם. לכן במקרה בו המתלונן לא רוצה לשתף פעולה, לעיתים לא מוגש כתב אישום, או שהתביעה תחזור בה מהאישום בשלב מאוחר יותר, אם העד לא ירצה להעיד. במקרים מסוימים יש די עדים או ראיות נוספות מספקות להוכחת אשמתו של הנאשם, והתביעה לא תזדקק לעדותו של המתלונן.

שלב אחר של המשפט בו יכול מתלונן להעיד, הוא שלב הטיעונים לעונש. כלומר, אחרי הרשעתו של הנאשם. מתלונן יכול במקרים מסוימים להגיש תצהיר נפגע עבירה ולבקש להעיד גם בשלב הטיעונים לעונש, באשר לפגיעה אותה חווה בשל האירוע הפלילי, כמובן שבשלב זה נדרש שיתוף פעולה מלא של המתלונן, אך אם בחר שלא לעשות כן – לרוב הדבר לא יפגע בצורה משמעותית בניהול ההליך, כיוון ששלב הטיעונים לעונש הוא שלב בו כבר הוכחה אשמתו של הנאשם, הנאשם הורשע על ידי בית המשפט ועכשיו ישקול את השיקולים באשר לגזירת דינו של הנאשם.

מסירת עדות בבית משפט כנאשם

מסירת עדות בבית המשפט כנאשם אינה מחויבת על פי חוק. ואולם נאשם שבחר לשתוק בבית המשפט, ולא למסור כל גרסה, שתיקתו יכולה להוות סיוע לתביעה להוכחת ראיותיה. לכן, במקרים רבים גם אם אדם שתק בחקירותיו במשטרה, הוא יבחר למסור גרסה בבית המשפט, ולהעיד.

מסירת עדות בשלב הטיעונים לעונש

לאחר שהוכחה אשמתו של הנאשם, או לאחר שהודה באישומים כנגדו, ניתנת הכרעת דין, והנאשם מורשע. ועל כן כבר לא עומדת לו חזקת החפות. לאחר שלב זה יחלה השלב הבא בהליך הפלילי – שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה התביעה וההגנה יציגו לבית המשפט ראיות לעונש, וכחלק מהראיות יכולים הם לזמן עדים. התביעה יכולה לזמן את המתלונן אשר יתאר בפני בית המשפט כיצד האירוע הפלילי השפיע על חייו, כיצד הוא נפגע, מהם הנזקים מהם סובל, לפרט באשר לפגיעות הפיזיות מהן סובל, הפגיעות הנפשיות, פגיעה בהשתכרות ועוד. המתלונן אינו חייב להעיד, ולעיתים רבות יסתפק בהגשת תצהיר נפגע עבירה, כלומר, תצהיר בו הוא מעלה את הדברים על הכתב והמסמך יוגש לבית המשפט וכן יועבר לצד שכנגד. לתצהיר יוכל לצרף מסמכים המעידים על מצבו, לרבות מסמכים רפואיים. במקרים מסוימים, המפורטים בחוק זכויות נפגעי עבירה, ניתן יהי להגיש גם תסקיר קורבן. תסקיר זה יוגש במקרים בהם בוצעו עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. במקרה בו ירצה המתלונן שיוגש תסקיר בעניינו (שכן אין לו כל חובה לעשות כן) הוא ייפגש עם קצין מבחן משירות המבחן, אשר תפקידו להכין תסקיר בעניינם של נפגעי העבירה. קצין המבחן יערוך שיחה מעמיקה עם המתלונן ולעיתים גם עם קרוביו, אנשי מקצוע עמם נפגש ועוד, ויכתוב תסקיר מפורט לבית המשפט. התסקיר יעבור גם לעיון ההגנה. בית המשפט בשיקוליו בעת גזירת הדין ישקול בין היתר את האמור בתסקיר.

כמו כן, גם ההגנה יכולה לזמן עדים מטעמה, אשר יעידו על אופיו הטוב של הנאשם. ההגנה יכולה לזמן עדים כראות עיניה. כאמור מדובר בעדים אשר מטרתם להעיד לטובתו של הנאשם, ועל כן ההגנה תזמן רק עדים שרוצים ומעוניינים לשתף פעולה ולדבר לזכותו של הנאשם בבית המשפט. לבסוף לנאשם יש זכות לומר את מילתו האחרונה, והוא יכול להעיד לטובתו, ולספר לבית המשפט איזה אדם היה עובר לאירוע הפלילי, כמה מתחרט על שאירע ומה הוא עושה כדי להשתנות, להשתקם ועוד. ואולם, אין כל חובה עליו לעשות כן. לסיכום, בשלב הטיעונים לעונש יכול בית המשפט לשקול בין היתר את דבריהם של העדים השונים אשר העידו מטעם הצדדים.

מהם ההבדלים בין עדות במשטרה לבין עדות בבית המשפט?

מסירת עדות במשטרה נדרשת מאדם אשר היה עד לאירוע פלילי, או אדם אשר יכול לשפוך אור על החקירה. ואולם, אין כל חובה בחוק לפיה על האדם למסור עדות במשטרה, ולרוב יהיה זה מרצונו הטוב של האדם, ורצונו לשיתוף פעולה עם החוקרים. מתי יוכלו חוקרי המשטרה לוותר על עדותו של עד? במקרה בו האדם הוא עד ראיה לאירוע פלילי, וישנם עוד עדים רבים. במקרה כזה, חוסר הרצון של העד לשתף פעולה יילקח בחשבון, וככל שישנם מספיק עדים אחרים, המשטרה תוותר על זימונו של העד ותסתפק בעדותם. מנגד, במקרה בו אותו אדם הוא עד ראיה יחיד, יהיה למשטרה קשה לוותר על עדותו, ועל כן החוקרים ינסו לשכנע את העד למסור עדותו, לעיתים אף על ידי הפעלת לחץ או מניפולציות שונות.

מה קורה כאשר אדם העיד במשטרה אך אינו חוזר על עדותו בבית המשפט?

מצב דברים זה הוא מצב בעייתי, אשר קורה לא פעם בבתי המשפט. עד לאירוע פלילי מסר עדותו במשטרה, אך לאחר מכן הוא אינו מוכן להעיד בבית המשפט, או מגיע למסור עדותו בבית המשפט ומוסר גרסה שונה בצורה משמעותית מהגרסה אותה מסר במשטרה. במצב דברים זה על התביעה לנסות ולברר מדוע העד מתנהג כך. כאשר יוזמן העד לראיון בפרקליטות (הליך ריענון בו מזכירים לעד את שמסר במשטרה ומכינים אותו למתן עדותו בבית המשפט) ינסו לברר עמו האם מפחד, האם מישהו איים עליו, הציע לו טובת הנאה כדי שימסור דברים אחרים וכדומה. ככל שהעד לא יתייצב להעיד בבית המשפט, ניתן לזמנו בצו הבאה, ואף להטיל עליו קנס או מאסר עד חודש ימים. כמו כן, מי שהתייצב אך סרב להעיד, החוק מאפשר להגיש כנגדו כתב אישום.

ככל שיגיע למסור עדותו אך יעיד באופן שונה בצורה משמעותית או שיחליט לשתוק שתיקה גורפת בבית המשפט, תוכל התביעה להכריז עליו כעד עוין. עד עוין מעוגן בסעיף 10א לפקודת הראיות, ומשמעות הדבר כי התביעה תנסה לשכנע את בית המשפט מדוע עדיף להגיש את גרסתו במשטרה ולא לאמץ את גרסתו השונה באופן מהותי (או את שתיקתו) בבית המשפט. הצדדים יוכלו לחקור את העד בחקירה נגדית ובכך לנסות לשכנע את המשפט איזו גרסה לאמץ.

כדי שמצב דברים זה יוכל להתממש, צריכים להתקיים מספר תנאים:

על העד להיות נוכח בבית המשפט, וכפי שהוזכר  – הצדדים יוכל לחקור אותו. עדותו צריכה להיות שונה מעדותו אותה מסר במשטרה בפרט מהותי, או שהעד מכחיש את גרסתו במשטרה או אינו זוכר כלל את שאירע. בית המשפט רשאי לקבל את גרסתו במשטרה גם במקרה בו הוא לא יתייצב כלל למתן עדות בבית המשפט, במקרה בו הוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, או במקרה בו לא ניתן להביאו כי אינו בחיים או לא ניתן לאתרו  – וזאת במקרה בו שוכנע בית המשפט כי אמצעי פסול הוא ששימש למנוע את עדותו. בית המשפט רשאי לקבל את עדותו במקרה בו שוכנע נוכח נסיבות העניין, הראיות שהובאו לבית המשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שהתגלו במשפט. בית המשפט ינמק את הסיבות בגינן בחר לאמץ את גרסתו במשטרה אל מול גרסתו (או שתיקתו) במשפט. לאחר ושיעשה כן וכדי להרשיע את הנאשם צריך למצוא דבר לחיזוקו.

האם יש חובה לתת עדות במשטרה?

לא. החוק לא מחייב אדם למסור עדות במשטרה, ומסירת העדות תלויה ברצונו הטוב של האדם.

ואולם כאשר עדותו מהותית, יעשו החוקרים ככל שביכולתם כדי שהעד ימסור עדותו. לעיתים הדבר כרוך בהפעלת לחץ על העד וכיוצא בזאת.

האם יש חובה לתת עדות בבית המשפט?

כן. לאחר שאדם מסר עדותו במשטרה חובה עליו למסור עדותו גם בבית המשפט. ככל שהאדם סירב ורשות התביעה תעמוד על כך שימסור עדותו, יכולה היא לזמנו באמצעות צו הבאה, ואף להגיש נגדו כתב אישום לפי סעיף 241 לחוק העונשין, עבירה שלצידה קבוע עונש של עד שנתיים מאסר. ואולם כאשר עד מסרב להעיד, במקרים מסוימים תבחר התביעה לוותר על עדותו, וזאת מהחשש שישתוק במשפט או אף יזיק בעדותו לתביעה.

הדברים מעט שונים כאשר מדובר בעדות שקר. כאשר העד מוסר עדות שקרית במשטרה, ניתן לחקור אותו בגין שיבוש מהלכי משפט (החלים גם על הליכי חקירה) עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ואף להגיש נגדו כתב אישום בשל כך, העונש המירבי בגין עבירה זו יעמוד על עד שלוש שנות מאסר. עד ששיקר בבית המשפט ניתן להעמידו לדין בגין עבירה של עדות שקר, עבירה שהעונש לצידה הוא עד שבע שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות אף יותר.

האם ישנה חובה לתת עדות בבית משפט גם כשמדובר בהליך אזרחי?

כן. חובה זו חלה גם בהליכים אזרחיים וכמובן ללא צורך במסירת עדות במשטרה קודם לכן.

אולם גם פה חשוב לזכור כי הצד שיזמן את העד ירצה עד שמשתף פעולה ולא עד שישתוק בבית המשפט, או יגיד הפוך מהמצופה ממנו.

האם חובה לתת עדות בבית משפט כאשר מוסר ההודעה הוא המתלונן?

כאשר מוסר העדות הוא המתלונן, פעמים רבות עדותו בבית המשפט חשובה לאין שיעור. לעיתים כל התיק הפלילי בנוי על עדותו, ועל כן לאחר שמסר עדותו במשטרה והוחלט להגיש כתב אישום כנגד הנאשם, תפקידו של המתלונן בבית המשפט משמעותי מאוד. כחלק משיקולי התביעה, היא תעמיד לדין את הנאשם על סמך עדותו זו של המתלונן. מתלונן מהימן, חזק, שחוזר על גרסתו, יוכל להעיד בבית המשפט. לאחר שיעיד ויספר בבית המשפט את שאירע, ייחקר בחקירה נגדית על ידי הסנגור/ים. שלב זה הוא שלב קשה מאוד עבור המתלונן, וזו סיבה נוספת בגינה ההמלצה היא להיוועץ בעורך דין פלילי טרם מתן מסירת עדות בבית המשפט. על המתלונן להיות מוכן לשאלות קשות שישאלו על ידי הסנגורים, ולעיתים מדובר בחוויה לא נעימה. המתלונן צריך להיות מוכן לכך גם בפן המנטלי, ולא לתת לעורכי הדין לערער אותו.

ואולם לעיתים ישנן די ראיות גם ללא עדותו של המתלונן, כך לדוגמא כאשר ישנם עדים נוספים לאירוע, ראיות פורנזיות, צילומים של האירוע ועוד, והתביעה תוכל לנסות להוכיח את אשמתו של הנאשם גם ללא עדות המתלונן. מצבים אלה קורים כאמור כשמדובר בהליכים בהם המתלונן נפטר בשל האירוע הפלילי או בשל סיבה אחרת, או תיקי אלימות בהם המתלונן נפצע קשה או מצבו הנפשי לא מאפשר לו להעיד, ועוד.

האם מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם מתן עדות בבית המשפט?

כן. ככלל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם מתן עדות בבית המשפט. כך למשל כאשר מוסר העדות הוא המתלונן בהליך הפלילי, אז ודאי נכון וכדאי להיעזר בליווי משפטי, כבר משלב ההליך הפלילי הראשוני, קרי משלב החקירה במשטרה, וכלה בהמשך מסירת העדות בבית המשפט. כך גם כשמדובר בעד לאירוע פלילי, אשר לא נחקר באזהרה ולא הוגש נגדו כתב אישום, אבל היה לו חלק פעיל באירוע הפלילי. וכאמור כאשר מדובר בנאשם שהוגש נגדו כתב אישום, אז ודאי שההמלצה הגורפת היא להיוועץ בעורך דין פלילי אשר ילווה את הנאשם לאורך כל ההליך בעניינו.

האם מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם מתן עדות במשטרה?

בהחלט כן. במקרה בו זומנת למסור עדות במשטרה, רצוי להיוועץ עם עורך דין טרם מסירת העדות. כפי שכבר הוזכר, במהלך העדות כעד  – לא יוותר לך להתייעץ עם עורך דין, ולעיתים מתן העדות יכול לחשוף אותך עד כדי היותך חשוד בתיק. במקרה בו זומנת כחשוד וודאי שמומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי, שיסביר לך כיצד לפעול במהלך החקירה ולאחריה, ישקף לך בכל עת מהו המצב המשפטי בעניינך, ומה צפוי לך בהמשך ההליך הפלילי.

במקרה בו זומנת להעיד כמתלונן, או הגעת כדי להגיש תלונה לצורך פתיחת הליך הפלילי, מומלץ מאוד כבר קודם לכן לקבל ייעוץ ע"י עורך דין פלילי המתמחה בתחום נפגעי עבירה, אשר יסייע לך להבין את שלבי ההליך, איך מתבצעת הגשת התלונה, מהן ההשלכות השונות ועוד.

מדוע כדאי להיעזר בשירותי משרדנו בכל שאלה בעניין מתן עדות?

משרדנו מלווה מזה שנים רבות מתלוננים בהליכים פליליים, ובהמשך גם בהליכים האזרחיים, וכן נאשמים (קטינים). צוות משרדנו מעניק ליווי צמוד ורגיש בכל אחד מהשלבים, החל משלב החקירה במשטרה, ולאחר מכן בשלב מסירת העדות בבית המשפט, וכן בהליכים הנלווים השונים. משרדנו מעניק מעטפת מלאה הכוללת גם ליווי והגשת תביעות אזרחיות הנלוות להליך הפלילי, וכן בקשות לסעדים שונים.