עברייני מין משוחררים

סוגיית "היום שאחרי" הנוגעת לשחרורם של עברייני מין מהכלא עשויה להדיר שינה מעיניו של הציבור ככלל ושל נפגע העבירה בפרט.

כך למשל, בחודש יולי 2023 פורסם כי עבריין מין משוחרר נתפס כאשר הוא מנסה ליצור קשר עם קטינים:

https://news.walla.co.il/item/3595097.

ברשימה זו, נסקור את אפשרויות הפיקוח וההגבלה השונות על עברייני המין המשוחררים ונעמוד על החשיבות שבייצוג נפגע העבירה על ידי עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי עבירה.

מיהו עבריין מין?

חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין, התשס"ו-2006 קובע כי עבריין מין הוא מי שהורשע בעבירת מין המנויה בחוק, ובתנאי שמתקיים בו אחד מאלה:

• ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
• ביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19, הגם שביום ביצוע העבירה הוא היה קטין;
• במועד שחרורו ממאסר בפועל מלאו לו 19 שנים, הגם שביום ביצוע העבירה הוא היה קטין.

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 קובע כי עבריין מין לעניין החוק הוא בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"א-2004 קובע כי עבריין מין הוא מי שהורשע בעבירת מין המנויה בחוק, ובתנאי שמתקיים בו אחד מאלה:

• ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
• במועד שחרורו מהמאסר, מהאשפוז או מהמעון הנעול מלאו לו 19 שנים, הגם שביום ביצוע העבירה הוא היה קטין.

אילו אפשרויות פיקוח קיימות בעניינם של עברייני מין שעומדים להשתחרר ממאסר?

החוקים השונים אשר מתירים את הפיקוח ואת האפשרות להטיל מגבלות על עברייני המין מגנים על תכליות שונות. עם זאת, ניתן לומר כי כלל הדינים הקיימים מתמקדים בשתי תכליות עיקריות – האחת, הגנה על הציבור; השנייה, הגנה על נפגע העבירה.

חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין, התשס"ו-2006:

סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין קובע כי בית המשפט רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה מסוימת. לשם כך, נדרש תחילה בית המשפט לקבל הערכת מסוכנות מהגורמים המוסמכים בחוק. היה ורמת הסיכון לביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין אינה נמוכה, רשאי בית המשפט להוציא לגבי עבריין המין צו פיקוח ומעקב. מועד הדיון במתן הצו יתקיים סמוך לפני שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל, או לחילופין לאחר מתן גזר הדין (אם על עבריין המין לא נגזר עונש מאסר בפועל).

בצו כאמור, בית המשפט יורה על עבריין המין המשוחרר: להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר שיורה לו קצין הפיקוח, לקיים מפגשים עם קצין הפיקוח ולשתף פעולה עם קצין הפיקוח.

נוסף על כן, בית המשפט רשאי לכלול בצו הפיקוח הגבלות נוספות שתכליתכן למנוע הישנות של עבירות מין נוספות, למשל:

• איסור על שימוש באלכוהול או בסמים;
• איסור על החזקת כל חומר או חפץ שנועד לעורר מינית;
• איסור על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
• איסור על התחברות עם קטינים;
• איסור על עבודה במקומות מסוימים;
• איסור או הגבלה בשימוש באינטרנט;
• הגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה ועוד.

יחידת "צור" של שירות בתי הסוהר, היא הגורם האמון ליישום החוק ומטרתה לאתר, לעקוב ולסכל כוונות של עברייני מין מפוקחים לבצע עבירות מין.

החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001:

החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים אוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות שונים שבהם שוהים קטינים וחסרי ישע. יצוין כי העסקה בנסיבותיו של החוק האמור כוללת גם התנדבות.

אכיפת החוק האמור נעשית על ידי הדרישה המעוגנת בסעיף 3 לחוק, לפיה מעסיק במוסדות מהסוג האמור בחוק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי לא קיימת מניעה להעסקתו.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004:

החוק המרכזי אשר מתמקד באופן ספציפי בהגנה על נפגע העבירה, הוא חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 (להלן: "חוק המגבלות"). תכליתו של החוק היא למנוע נזק נוסף שעשוי להיגרם לנפגע העבירה מהיתקלות בעבריין המין שפגע בו.

בדומה לחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין, גם בחוק זה עבריין מין מוגדר כמי שהורשע בביצוע עבירת מין.

מהן ההגבלות שניתן להטיל על עבריין מין מכוח חוק המגבלות?

במסגרת החוק, הוענקה לבית המשפט הסמכות להטיל על עבריין מין מגבלות על מקום מגוריו, עבודתו ולימודיו. עם זאת, בשל הפגיעה האפשרית בזכויותיו של עבריין המין, התנאי להטלת המגבלות הוא שבית המשפט ישוכנע שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבתו של נפגע העבירה.

האם רק הפרקליטות רשאית לבקש לקיים דיון לפי חוק המגבלות?

לא. הבדל משמעותי בין חוק המגבלות לחוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין הוא שבעוד שבחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין הגורם המוסמך לבקש לקיים דיון בנושא הוא התביעה, בחוק המגבלות נפגע העבירה עצמו רשאי לבקש לקיים דיון באפשרות להטיל את המגבלות האמורות. במסגרת החוק לנפגע העבירה אף קיימת הזכות לבקש לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט ובהמשך אף לערור על החלטתו.

האם גם במסגרת חוק המגבלות נדרשת הערכת מסוכנות לצורך מתן צו?

לא. בניגוד לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין המחייב את המדינה לקיים הערכת מסוכנות לעברייני המין, מתן צו לפי חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה לא מותנה בקיום הערכת מסוכנות של עבריין המין. התנאי היחיד שיידרש בית המשפט לעמוד בו הוא קיומו של נזק נפשי ממשי לקורבן העבירה.

מדוע יש צורך בייצוג לנפגעי העבירה לאחר שחרורו של עבריין המין ממאסר?

על אף החשיבות הרבה הקיימת באפשרות להרחיק את עבריין המין המשוחרר מקורבן העבירה, נראה כי לרוב התביעה לא יוזמת בקשות לצו כאמור, אלא במקרים חריגים (ולעניין זה ניתן לעיין בהנחיה מס' 14.20 של פרקליט המדינה). נכון להיום, הנתונים הקיימים מצביעים על מספר מועט של בקשות למתן צו לפי חוק המגבלות שהוגשו לבתי המשפט, הן על ידי הפרקליטויות השונות והן על ידי קורבנות עבירה.

משרדנו מלווה נפגעי ונפגעות עבירה בשלבים שונים של ההליך, הן משלב החקירה במשטרה, דרך מתן העדות בפני בית המשפט ועד לשחרורו של הנאשם מהכלא.

כפי שתואר לעיל, חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין כשמו כך גם תכליתו – הגנה על הציבור. אי לכך, עמדת נפגע העבירה לא באה לידי ביטוי בהליך זה. יתרה מכך, במצב דברים שבו הערכת המסוכנות המינית של עבריין המין מצביעה כי מסוכנותו הינה נמוכה, אזי שלנפגע העבירה נותרת רק האפשרות לקבלת סעד משפטי מכוח חוק המגבלות.

להבדיל, חוק המגבלות מתיר לנפגע העבירה את האפשרות לבקש הגנה ספציפית מפני עבריין המין וזאת על ידי הטלת מגבלות שונות כפי שנסקרו לעיל. לפיכך, ליווי של עו"ד מנוסה עשוי להביא לידי ביטוי את הסעדים המשפטיים הדרושים לנפגע העבירה הספציפי, והכוללים את הרחקתו של עבריין המין המשוחרר ממקום מגוריו, מקום עבודתו ומקום לימודיו.