אין הדעת סובלת – איסור פלילי ואיסור מוסרי השונים הם?

האם ניתן להכיר בישראל ברישום נישואין הנערך בחו"ל בין גבר לבתו החורגת?

שאלה יוצאת דופן זו הובאה לפתחו של בית המשפט העליון לאחרונה.

רקע המקרה

עסקינן בגבר, כיום בן 40, אשר ביקש להירשם כנשוי למי שהייתה בתו החורגת, כיום בת 21. הגבר נישא לאימה, עבר להתגורר עם השתיים, וזמן קצר לאחר מכן החל לקיים יחסים עם בתו החורגת, כאשר הוא בן כ-35 והיא בת כ-16 וחצי. כשנה לאחר מכן הרו לו גם האימא וגם הבת ואף ילדו את ילדיו בהפרש של כעשרה ימים.

נגד הגבר הוגשה תלונה בגין עבירות מין במשפחה אך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. לאחר גירושיו מהאם, נישא בצ'כיה למי שהייתה בתו החורגת וכעת היא בהריון עם ילדם השני. השניים עתרו לבית המשפט בבקשה להכיר בנישואין ולאפשר להם להירשם כנשואים בישראל.

הכרעת בית המשפט העליון

בהחלטה מנומקת מפי השופט עמית, דחה בית המשפט העליון את בקשתם. השיקול המכריע לדחייה היה חוסר ניקיון כפיים, בכך שמבקשים להכשיר בחותם משפטי את שהתחיל כעבירת מין חמורה.

"בנסיבות אלה, הפגיעה בתא המשפחתי והחשש לפגיעה באוטונומיה על רקע יחסי מרות ותלות, מוסיפים חומרה יתרה…".

עמדת המחוקק בישראל

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת

החוק קובע כי אחד התנאים לרישום הוא שבני הזוג אינם קרובי משפחה. "קרוב משפחה" מוגדר כ"הורה, הורה של הורה, צאצא, בן זוג או מי שהיה בן זוג של כל אחד מהם…", מבלי להבהיר אם מדובר רק בקשר דם או גם באימוץ.

השוואה בין־לאומית

כמו בישראל, גם במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, אנגליה וחלק ממדינות ארה"ב, אין אפשרות להכיר בנישואין שהחלו במסגרת משפחתית אחת כאשר אחד מבני הזוג היה קטין.

הבחנה בין הדין הפלילי לרישום נישואין

האם יש הבחנה רלוונטית?

לכאורה ניתן לטעון שהאיסור הפלילי שונה מנושא רישום הנישואין, אך לפי בית המשפט, הבחנה זו אינה טבעית:

"…הבחנה מלאכותית, שאינה יכולה לעמוד."

הקשר בין איסור מוסרי לאיסור פלילי

למרות שבדרך כלל יש הבדל בין מוסר לפלילים (כמו במקרה של ניאוף), במקרה זה הם חוברים זה לזה. לא ניתן להתעלם מחומרת המעשים, מהעובדה שהקשר החל בעודה קטינה תחת חסותו, ומהמורכבות הרגשית שנוצרה.

סיכום

בקשת העותרים להירשם כנשואים אינה מנותקת מההקשר המוסרי והמשפטי של תחילת הקשר. כפי שנאמר בפסק הדין:

"הרצחת וגם ירשת?"