מהי הטרדה מינית?
הטרדה מינית מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), במספר סעיפים המתארים התנהגויות שונות העולות לכדי הטרדה או התנכלות. ככלל, פסיקת בתי המשפט פירשה את החוק כך שהמוטרד יראה בצורה גלויה למטריד כי אינו מעוניין בכך, וזאת למעט חריגים הקבועים בחוק. על פי החוק הטרדה מינית היא:
-
סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני. גם אם מדובר במעשה חד פעמי עדיין מדובר בהטרדה מינית. לדוגמא: מעביד מאיים לפטר עובדת אם תסרב לקיים אתו יחסי מין.
-
מעשה מגונה. מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. גם אם מדובר במעשה חד פעמי עדיין מדובר בהטרדה מינית. לדוגמא : עובד נוגע בעובדת לשם גירוי מיני, או חושף עצמו בפניה, בלא הסכמתה.
-
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, אף שהאדם אליו זה מופנה, הראה כי אינו מעוניין. אם המטריד הוא מנהל המנצל יחסי מרות, אין צורך להראות אי הסכמה. לדוגמא: עובד המציע לעובדת להגיע אליו בערב כדי לקיים יחסי מין (גם כאשר האמירה רק מרומזת) והוא ממשיך להציע שוב שוב למרות סירובה.
-
התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, אף שהראה כי אינו מעוניין. גם כאן, אם המטריד הוא מנהל המנצל יחסי מרות, אין צורך להראות אי הסכמה. לדוגמא: הערות מיניות על המראה החיצוני של אישה גם לאחר שהבהירה את התנגדותה לכך.
-
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית של אדם, בין אם הוא הראה התנגדות ובין אם לא. ההתייחסות תיתכן בעל פה או בכתב, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי לרבות מחשב. לדוגמא: הערות על נטייתו המינית של האדם או הערות המבזות נשים באשר הן נשים או עובד השולח לעובדת אחרת תמונות פורנוגרפיות באמצעות מחשב.
-
פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם בעלי אופי מיני, ללא הסכמתו לדוגמא: הפצת סרטונים של עובדת בעירום ב"whatsapp".
מה אינה הטרדה מינית?
האיסור על הטרדה מינית איננו איסור על חיזורים הנעשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית.
התנכלות
החוק אוסר לא רק הטרדה מינית אלא גם על התנכלות. כלומר פגיעה מכל סוג, במסגרת יחסי עבודה, שמקורה בהטרדה מינית, בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית.
לדוגמא: אסור למעסיק לפטר עובדת, להפחית ממשכורתה, להעביר אותה תפקיד אם סרבה להצעתו למגע מיני או התלוננה על כך.
התנכלות מוגדרת בחוק כ- "פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית". לדוגמא פגיעה בסטודנטית לאחר שהתלוננה על הטרדה מינית כנגד מרצה במוסד הלימודים בו היא לומדת.
מהי המסגרת החוקית לכך?
המסגרת החוקית למעשי ההטרדה וההתנכלות היא כאמור החוק למניעת הטרדה מינית. החוק חוקק בשנת 1998 ומאז תוקן מעת לעת. בשנת 2014 נוסף תיקון משמעותי ביותר, המוכר בציבור גם כ- "חוק הסרטונים", עליו נרחיב בהמשך.
איך מראים שההצעה או ההתייחסות המינית אינן רצויות?
ניתן להראות זאת בהתנהגות או במילים.
אם ההטרדה נעשית על ידי עמית לעבודה- יש להביע סירוב. אולם אם היא נעשית ע"י ממונה, אין צורך להביע סירוב כדי שהמעשה/אמירה ייחשבו להטרדה מינית.
לדוגמא: עובד המציע לעובדת לקיים עמו יחסי מין והיא עוזבת את החדר בטריקת דלת.
ההשלכות של ההטרדה המינית:
סקרים שנערכו הראו כי למעלה מ- 40% מהנשים חוו הטרדה מינית בעבודה. נפגעות שפנו למרכז הסיוע מדווחות על תחושות קשות, המאפיינות נפגעות תקיפה מינית, כגון: אובדן האמון בזולת, בושה, אשמה, רתיעה מפני קבלת סיוע ומחשש שיתקלו בתגובות המביעות חוסר אמון.
להטרדה מינית בעבודה ישנן השלכות נוספות עמן יש להתמודד, מעבר לפגיעה המינית עצמה. ההטרדה המינית נושאת, בדרך כלל, אופי מתמשך, ויש לה השלכות בתחום המקצועי והכלכלי של הנפגעת. הנפגעת מבלה חלק ניכר מזמנה במקום העבודה ורואה בו סביבה בטוחה.
מה ניתן לעשות אם חוויתי הטרדה מינית?
ניתן לפנות ולהגיש תלונה פלילית במשטרה או להגיש תלונה על עוולה חברתית בבית דין לענייני עבודה.
בכל מקום עבודה חייב להיות ממונה אחראי על נושא ההטרדות המיניות. ניתן לפנות אליו בכתב או בעל פה, והוא חייב על פי חוק לטפל בפנייתך.
חשוב שהמטריד, אם אינו המעביד שלך, ידע כי הוא מטריד אותך. כך, לא יוכל לטעון כי לא ידע על התנגדותך.
יש לספר על ההטרדה לחבר/ה קרוב/ה במקום העבודה, שנראה לך כי יוכלו לתמוך בך. לעתים יתגלה כי נשים נוספות הוטרדו.
התארגנות משותפת של מספר נשים שהוטרדו על ידי אותו אדם, תיתן משקל גדול יותר לתלונתך.
לעתים, מעשה ההטרדה מלווה באיום או פגיעה ממשית בתנאי ההעסקה (העברה מתפקיד, הערכות שליליות או פיטורים). כדאי לשמור על מכתבי המלצה והערכות חיוביות מהעבר כדי להוכיח כי לא היתה עילה לפגיעה בתנאי העסקתך.
רצוי לתעד ככל יכולתך את המעשים המטרידים: את היום, השעה, המעשה, אם היו עדים וכדומה.
ענישה בגין הטרדה מינית והתנכלות מינית:
במשפט פלילי אם מוגשת תלונה במשטרה בגין ההטרדה, והמטריד או המתנכל נשפט או מורשע, המטריד צפוי לעונש של עד שתי שנות מאסר. המתנכל מינית צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר. מי שהתנכל והטריד צפוי לעונש של עד ארבע שנות מאסר. מי שפירסם תצלום או הקלטה צפוי לעד חמש שנות מאסר.
במשפט האזרחי אם הנפגעת מגישה תלונה אזרחית נגד המטריד או המתנכל, "בית המשפט יפסוק פיצויים בשווי מוערך של הנזקים שנגרמו בגיל ההטרדה או ההתנכלות". בנוסף רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים לנפגע/ת ההטרדה, גם אם לא הוכח נזק כלשהו.
תלונה על הטרדה מינית יש להגיש תוך 3 שנים מיום ביצוע העבירה.
האם חייבים לדחות את ההתנהגות באופן אקטיבי כתנאי לתלונה?
במקרים מסוימים אין צורך בכך שהמוטרד יראה למטריד כי אינו מעוניין בהתנהגות המינית. להלן פירוט של חלק מהמקרים:
- לקטין או חסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
- לקטין שטרם מלאו לו 15 – גם ללא ניצול יחסים, כל עוד המטריד אינו קטין בעצמו.
- במטופל במסגרת טיפול נפשי, בריאותי או רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל.
- לעובד, במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול יחסי מרות.
- לתלמידים בכיתות י"ב, י"ג ו- י"ד שאינם קטינים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
- לתלמידים או סטודנטים הלומדים במוסד לימוד להשכלה גבוהה תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
- לכל אדם תוך ניצול יחסים מרות או תלות, במסגרת הדרכה/ייעוץ של כהן דת או מי שמתחזה להיות כזה, וכן אדם המציג עצמו בעל סגולות רוחניות.
ניתן למצוא את הפירוט המלא של המקרים בחוק למניעת הטרדה מינית.
עבירת הטרדה מינית היא עבירה שהעונש לצידה הוא עד שנתיים מאסר, ובמקרים מסוימים אף עד 4 שנות מאסר.
האם הטרדה מינית היא בהכרח פיזית?
הטרדה מינית יכולה לכלול מעשים פיזיים בעלי אופי מיני, ויכולה גם לא. למעשה די באמירות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, או בהצעות מיניות, כך גם אמירות באשר לנטייתו המינית של אדם הכללות בהגדרה בחוק. כמו כן, אין אפילו הכרח שיהיה מפגש פיזי בין המטריד למוטרד.
הטרדה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהודעות טקסט, בשיח ברשתות החברתיות, ובפלטפורמות הצ'אטים השונות. גם שליחת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני נכללים תחת חוק זה, ויכולים גם לעלות לכדי עבירה של מעשה מגונה, כהגדרתו בחוק העונשין.
נפגעתי מהטרדה מינית – מהם המסלולים המשפטיים העומדים בפני?
במקרה בו נפגעת מהטרדה מינית, מומלץ קודם כל להיוועץ עם עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית.
ניתן לנקוט במספר מסלולים משפטיים, ולעיתים אף לשלב מספר מסלולים במקביל. עו"ד מקצועי יסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך, בהתאם לנסיבות המקרה.
ישנם ארבעה מסלולים משפטיים:
- מסלול פלילי
- מסלול דין משמעתי
- מסלול אזרחי
- מסלול אזרחי – בשל הטרדה מינית במקום העבודה
חשוב לציין כי ניתן לפנות ליותר ממסלול אחד, וזאת כאמור לאחר ייעוץ של עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית.
מסלולו של ההליך הפלילי יחל בהגשת תלונה במשטרה בגין הטרדה מינית' לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית. לאחר מכן המשטרה תחקור את המקרה והתיק יועבר לבחינה נוספת בידי הפרקליטות, שם תתקבל החלטה האם להעמיד את המטריד לדין, כלומר להגיש נגדו כתב אישום.
ככל שלא יוגש כתב אישום, עורך הדין שלך יבחן את המקרה וביחד תקבלו החלטה האם כדאי להגיש ערר על סגירת תיק החקירה. ככל שיוחלט להעמיד את הפוגע לדין, יוגש נגדו כתב אישום, למעט במקרים חריגים בהם ניתן לנתב את ההליך למסגרת של הסדר מותנה. באם יוגש כתב אישום, עוה"ד יסביר לך את משמעותו של ההליך הפלילי הצפוי בפניך, ויתלווה אליך לדיונים בבית המשפט ככל שיידרש.
בסופו של דבר ככל שהנאשם יורשע בבית המשפט, יינתן פסק דין אשר יכלול בין היתר את עונשו של הנאשם, ולעיתים גם פיצוי פלילי. חשוב לדעת כי לרוב גובהו של הפיצוי הפלילי אינו רב, אולם לאחר מכן עדיין פתוחה בפניך האפשרות להגיש גם תביעה אזרחית, הכל כאמור תלוי בנסיבות המקרה.
מהו מסלול הדין המשמעתי?
בנוסף להליך הפלילי, בחלק מהמקרים ניתן לנקוט גם בהליכים משמעתיים. כך לדוגמא כאשר מדובר במקומות עבודה בהם קיימים הליכים משמעתיים, למשל מקומות עבודה בשירות המדינה, כגון משטרת ישראל, או במוסדות רפואיים, או מוסדות להשכלה גבוהה, אפשרות נוספת היא במקרים בו המטריד הוא בעל מקצוע אשר כפוף לדין משמעתי, כגון עורך דין, רופא ועוד.
ההליך המשמעתי דומה בעיקרו להליך הפלילי אולם בכל זאת ישנם מספר הבדלים בין השניים. ראשית, על אף שניתן להגיש תלונה גם במשטרה -לצורך מיצוי ההליך הפלילי, ותלונה נוספת לצורך ההליך משמעתי – במקום עבודתו של המטריד, ישנם מקרים בהם ההכרעה בהליך המשמעתי תתקיים רק לאחר שתהיה הכרעה בהליך הפלילי. שנית, הבדיקה בהליך המשמעתי תעשה על ידי הגוף בו עובד המטריד ולא על ידי משטרת ישראל.
בנוסף, דין משמעתי הוא הליך עם סדרי דין שונים מההליך הפלילי, ולכן נדרש ייצוג של עו"ד המתמחה בתחום. חשוב לציין כי גם הענישה בהליכים המשמעתיים היא שונה, ומטבע הדברים לרוב תהיה מקלה יותר. אמצעי הענישה יכולים להיות לדוגמא; השעיה זמנית ממקום העבודה, עיכוב בדרגה או בתנאי השכר, ועוד.
מהו המסלול האזרחי?
משמעות המסלול האזרחי הוא למעשה הגשת תביעה לבית משפט אזרחי. התביעה תהיה תביעה כספית לצורך פיצוי על מעשה ההטרדה, מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
לפי החוק למניעה הטרדה מינית ניתן לתבוע פיצויים גם ללא הוכחת נזק, כך שבית המשפט רשאי לפסוק סכום של עד 120,000 ₪ בשל הטרדה מינית או התנכלות.
בנוסף ניתן להגיש תביעה נזיקית. בתביעה נזיקית ניתן לתבוע סכום גבוה יותר אולם יש להוכיח נזק, וזאת בדרכים המקובלות בתביעות נזיקיות, על ידי מסמכים המעידים על טיפוליים רפואיים או נפשיים, הפסד ימי עבודה ועוד).
אפשרות נוספת היא כאמור הגשת תביעה נגררת. לאחר שהתקבל פסק דין מרשיע בהליך הפלילי, ניתן לתבוע תביעה נגררת בהליך אזרחי, וזאת בתוך 90 יום מהפיכתו של פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט. המשמעות היא שעצם ביצוע המעשה ואחריות הפוגע כבר הוכחו בהליך הפלילי, והתובע/ת אינם צריכים להוכיח דבר למעט הנזק. בית המשפט שידון בתביעה הוא בית המשפט שדן בהליך הפלילי.
מהו המסלול של הטרדה מינית בעבודה?
מסלול נוסף הוא האפשרות להגיש תביעה אזרחית לבית דין לעבודה.
כאשר הטרדה או ההתנכלות בוצעו במקום העבודה, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגיד המטריד או כנגד המעסיק, וזאת במקרה בו לא ננקטו אמצעי מנע כמתחייב, או כאשר התלונה לא טופלה כראוי.
במקרה בו ימצא כי התביעה לבית הדין כנגד המטריד או כנגד המעסיק – מוצדקת, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים של עד 120,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק, או סכום גבוה יותר במקרה בו התובע הוכיח את נזקיו.
מהו "חוק הסרטונים"?
סעיף 5א לחוק למניעת הטרדה מינית, הוא סעיף המוכר גם בשמו כ- "חוק הסרטונים". סעיף זה הוא למעשה אחד התיקונים והתוספות לחוק למניעת הטרדה מנית. התיקון אושר בשנת 2014, וקובע כי:
"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום..".
לסעיף זה נמצא למצוא בחוק גם מספר סייגים (לדוגמא; הפרסום נעשה בתום לב, למטרה כשרה, יש בפרסום עניין ציבורי, ועוד).
בעשור האחרון, וכבר קודם לכן, בשל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, והפופולריות של הרשתות החברתיות, החלה מגמה של הפצת תמונות וסרטונים, בעיקר אינטימיים או בעלי אופי מיני או מבזה, אשר הופצו בקבוצות הווטסאפ, ברשתות החברתיות השונות, ועוד. התופעה הינה חמורה, אדרבא כאשר נעשית בקרב בני נוער. כדי למגר את התופעה, קבע המחוקק את סעיף זה.
חקיקה זו, מעבר להרתעה, גם העלתה למודעות בקרב הציבור בכלל, ובקרב בני הנוער בפרט, את האסור והמותר בהתייחס להפצת סרטונים/תמונות ברשת.
חשוב לדעת כי העמדה לדין פלילי יכולה להיות אף כנגד מי שהפיץ את הסרטון או התמונה, גם אם לא היה נוכח במקום המעשה, ואף אם אינו הצלם.
הוטרדתי מינית, מה עלי לעשות?
ראשית עליך לפנות לקבלת סיוע רפואי ונפשי ככל שנדרש. במקביל מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד מומחה העוסק בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית.
מדוע צריך עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית?
פגיעה בשל הטרדה מינית היא פגיעה שבאה לידי ביטוי במספר מישורים, חלקם בעלי משמעות משפטית. לעיתים ניתן לפעול במקביל במספר מישורים גם בהליכים המשפטיים, ולכן רק עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית יוכל לסייע לך בדרך הנכונה והמקצועית ביותר. חשוב ומומלץ להיוועץ בעורך דין אשר משרדו מטפל בייצוג נפגעי/ות הטרדה מנית הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי.
מדוע כדאי להיעזר במשרדנו לצורך ייצוג נפגעי/ות הטרדה מינית?
משרדנו מתמחה בלווי וייצוג של נפגעי/ות הטרדה מינית מזה שני עשורים. עורכת דין פלילית תעניק לך ייעוץ מקצועי מעמיק ומקיף החל מהרגע הראשון ועד לתום ההליכים המשפטיים. לאחר ייעוץ ראשוני נקבל החלטה משותפת באילו מסלולים משפטיים נכון וכדאי לך לפנות, ונוכל לתת לך את כלל השירותים המשפטיים לפי בחירתך.
הסבר והנגשת המידע, עדכון שוטף על מצב התיק וייצוג אל מול הרשויות השונות, הכנה וליווי לדיונים בבית המשפט, וייצוג מלא בכל הערכאות, הם רק חלק מהמעטפת הכוללת הניתנת במשרדנו. התמחות במתן שירותים משפטיים פליליים לנפגעי/ות וכן מתן ייעוץ בהליכים האזרחיים משלימים את התמונה לכל נפגעת ונפגע, וזאת בנוסף כאמור לליווי אישי, מקצועי ורגיש.
