האם חזרנו לימי האופל?
האשמת ילדות – מציאות מזעזעת
האם חזרנו לימי הביניים?
בימים חשוכים בשחר ההיסטוריה ילדות הואשמו בפיתוי ובשל כך זכו בעונשים זהים לאדם שתקף אותן וכונו "פייתניות", בשל הפגיעה המהותית בחברה הפטריארכלית השמרנית – האם לשם אנחנו מכוונים?
לאן נעלמו ההישגים החברתיים?
האם נעלמו עשורים של הישגים אדירים עבור קורבנות תקיפה מינית?
אמירות כאלה יש להוקיע מכל וכל!
תפקידו של בית המשפט – להגן ולא לשתוק
מערכת המשפט כמצפן מוסרי
על בית המשפט בישראל לשאת את הדגל המגן על כבוד האדם, על שלמות גופו ונפשו ועל האוטונומיה האישית שלו – קל וחומר כאשר אותו אדם הינו קטין שנפגע מינית!
כי אם לא יזעק בית המשפט את זעקתו – מי יזעק?
פסק הדין של השופט גורפינקל – צדק שנעשה
הפיכת החלטה שגויה ומסוכנת
נשבח את כבוד השופט צ’ גורפינקל מבית המשפט המחוזי שהפך בהחלטתו את החלטת השופט צ’ קאפח ואף מתח ביקורת חריפה עליה באומרו:
"ניכר מהחלטת ביהמ"ש קמא, כי העובדות נקבעו על ידו על פי גרסת המשיב בחקירתו, ותוך התעלמות מגרסת המתלוננת ומהעדויות ביחס לאירועים נוספים.
קשה להעלות על הדעת כי ילדה בת 10 מתחילה להתנהג כזונה מיד במפגש הראשון עם המשיב, ללא רקע מוקדם. בהדרגה במשך השנים הפכו יחסי הקטינה והמשיב ליחסים שהקטינה קיבלה אותם כמובנים מאליהם – ואף קיבלה תשלומים בגין כל מעשה שביצעה, כשהמשיב משבח אותה על ביצועיה.
אולם אין להטיל את כל האשמה על הקטינה, שמגיל 10 פיתתה כביכול את המשיב – אדם בן 30, העומד כביכול חסר אונים מול המתקפה עליו מצד ילדה בת 10. ביהמ"ש קמא התעלם לגמרי מהעובדה שהמשיב הוא פדופיל חובב קטינות.
מה לו לאדם בוגר להתעסק עם ילדות קטנות אם אינו פדופיל?"
