רצח נשים זו תופעה. ויש לה שם.
בד בבד עם ציון יום המאבק לאלימות נגד נשים נרצחו עוד שתי נשים קטנות בישראל.
סילבנה צגאיי בת ה-13 ויארה איוב בת ה-16 נרצחו השבוע. שני מקרי הרצח הללו מתווספים לעשרים ושלוש הנשים שנרצחו בישראל בשנת 2018.
תופעה זו של רצח נשים בישראל הגיעה לממדים קיצוניים. הרשימה ארוכה, כואבת, מדממת ובעיקר אילמת. רשימה של נשים שמצאו את מותן בשנים האחרונות בידי בני זוגן או בני משפחתן ובעיקר בשל מגדרן.
בשבוע שעבר עלתה בכנסת הצעה חשובה – הקמת ועדה פרלמנטרית לטיפול בתופעה זו. הצעה זו נפלה. ההצעה נפלה על חודם של קולות בודדים. הצעה זו לא היתה בהכרח מונעת את הרצח הבא אך היתה יכולה להיות אמירה, הצהרה דקלרטיבית משמעותית של כנסת ישראל , כזו הצועקת את צעקת הנרצחות ואומרת שכנסת ישראל תומכת במאבק באלימות כנגד נשים ללא פשרות.
זה לא קרה! חלק גדול מחברות הכנסת היושבות בקואליציה הצביעו נגד ההצעה. חבל. חבל מאד.
היום נשמעים אותם קולות הקוראים להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית חדשה. האמנם? האמנם ועדת חקירה פרלמנטרית היא הכלי המתאים לטיפול בבעיה לאומית זו?
אני מסכימה לחלוטין כי ועדת חקירה פרלמנטרית אינה המענה לטיפול עומק בבעיה.
ועדת חקירה פרלמנטרית הינה אך ורק הצהרה. הצהרה חשובה שאומרת כי מדינת ישראל רואה ברצח נשים תופעה איומה שיש למגרה בכל הכוח. זוהי יריית פתיחה מתבקשת למלחמה בתופעת רצח נשים.
רצח נשים הינה תופעה המחייבת פעולות מיידיות של רשויות האכיפה. נדרש מנגנון לאומי לתיאום בין משרדי הממשלה השונים אשר יחזק את שיתוף הפעולה ביניהם ויתפעל באופן שוטף פעולות שונות למיגור התופעה אפשר למנות רשימה חלקית של פעולות שנדרשות באופן מידי ביניהן: הוספת תקנים ותגבור חוקרים ושוטרים לטיפול בקריאות ראשונות של נפגעי עבירה לרבות גיוס שוטרות דרוזיות, מוסלמיות, נוצריות ובדואיות לכוחות המשטרה במגזר, הקמת מערך משטרתי מיוחד לנפגעי אלימות, הקמת מוקד חירום טלפוני יעודי בדומה לקו 105 שנחנך לפני זמן קצר, שיטפל אך ורק במתן מענה והגנה מיידיים לנשים בסכנת חיים, הרחבת הקצאות למקלטים לנשים מוכות והמשך תמיכה ושיקום נשים מוכות גם לאחר יציאתן ממקלטים, הרחבת מערך האיזוק האלקטרוני גם למקרים של אלימות כנגד נשים בדומה למה שקורה בארה"ב, הוצאה לפועל של תוכנית חינוך שתגביר מודעות בנושא ותכשיר יועצים, מורים בבית ספר כדי לחנך את הדור הצעיר על השלכות האלימות וקצרה היריעה מלהכיל את כל מה שניתן לעשות כדי להגן על נשים מפני שפיכות דמים זו.
מנתונים אשר פורסמו על ידי הועדה לקידום מעמד האישה בישראל אנו למדים כי בין 10% ל-15% מהנשים בישראל חוות אלימות בתוך המשפחה. כ-15 אלף תיקי אלימות נפתחים במשטרה במהלך שנה ומתוכם 65% הם של נשים נפגעות. בשנה החולפת שהו כאלף נשים ולמעלה מאלף ילדים במעונות לנשים מוכות ברחבי הארץ.
נשים שקופות אלה, אשר מוכות, מותקפות, נאנסות ונרצחות חדשות לבקרים חייבות הגנה.
קול צעקתן המצמית צריך להגיע ללב של כל אדם במדינת ישראל כדי שנפעל ולא נשקוט.
ודי לדיבורים ולוועדות חקירה!
