מוגנות במרחב הווירטואלי

מוגנות במרחב הווירטואלי – כיצד להגן על ילדינו מפני בריונות רשת?

אנונימיות, היעדר נוכחות פיזית, חשיפה רחבה ועוד מאפיינים רבים אחרים מהווים יתרון לבריוני רשת אשר משתמשים ברשתות החברתיות על מנת להטריד את ילדינו. הטרדות אלה מובילות פעמים רבות למקרי אסון.

ראו למשל את המקרה של דוד-אל מזרחי ז"ל, נער בן 15 וחצי שחזר הביתה מבית הספר וכשפתח את חשבון הפייסבוק שלו ראה מספר רב של עלבונות שהוטחו כלפיו על ידי תלמידים מבית ספרו. דוד-אל ז"ל לא יכול היה לשאת עוד את ההתעללויות וההקנטות שחווה מצד תלמידי בית הספר ובחר ליטול את חייו.

עקב הנתונים המזעזעים שלפיהם יותר ממאה ילדים מתאבדים בשנה, התכנסה בחודש מאי 2023 וועדת החינוך של הכנסת, אליה הגיעו גם הורים לילדים שהתאבדו בגלל שחוו חרם ובריונות.

חבר הכנסת עידן רול סיפר במעמד הוועדה על החרם שעבר:

"כשאמרתי לרכזת שכבה שלא אצא לטיול שנתי כי אין לי חברים, היא ויתרה לי, במקום להבין למה אני מגיע אליה שנה אחרי שנה. חרם תמיד היה, אבל האמצעים השתכללו והאתגרים בהתאם עם רשתות חברתיות וקבוצות וואטסאפ. אין אף פינה בטוחה היום, זו תופעה שאפשר למגר, זו לא גזירת גורל".

מהי בריונות רשת?

בריונות רשת (Cyberharassment /Cyberbullying ) היא סוג של הטרדה או בריונות שנעשית באמצעות שימוש באמצעים אלקטרוניים. כך למשל, שליחת קללות לנפגע בקבוצות Whatsapp (או באופן אישי), שיתוף סרטונים מביכים של הנפגע ברשתות החברתיות (דוגמת Snapchat, TikTok, Facebook וכיו"ב), שליחת איומים לנפגע ברשתות החברתיות השונות ועוד.

בריונות רשת נפוצה במיוחד בקרב ילדים (בני נוער ומתבגרים) וזאת עקב השימוש המוגבר של ילדים ברשתות החברתיות השונות.

בריונות ברשת יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים, למשל:

1. פרסום שמועות שקריות על הנפגע
2. פרסום מידע אישי על הנפגע
3. פרסום איומים על הנפגע
4. סחיטת הנפגע
5. פרסום הודעות ואמירות פוגעניות כלפי הנפגע
6. התחזות לנפגע והעמדת פנים כאילו מדובר בנפגע
7. נידוי הנפגע (חרם)
8. פרסום תמונות או סרטונים של הנפגע (להרחבה על הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים ניתן לעיין ב- https://limorezioni.com/%d7%94%d7%a4%d7%a6%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa/(.

בריונות ברשת יכולה להוות לעיתים גם עבירה פלילית, כך למשל: מעשי איומים, הטרדות מיניות, סחיטה ועוד.

כיצד להתמודד עם בריונות ברשת?

פעמים רבות קיים קושי לזהות כי ילדינו מתמודד עם חרם או נידוי חברתי שנעשה ברשתות החברתיות.

כך למשל מספרת לימור מזרחי, אמו של דוד-אל ז"ל:

"אני חוזרת כל הזמן אחורה ומשחזרת את הבוקר ההוא ואת הימים שלפני, ושואלת את עצמי אם הייתי יכולה להציל אותו… דברים לא מסתדרים לי. בבוקר היינו במרפאה, והוא אמר לי שהוא רוצה להסתפר ולהזמין חבר. גם כשחזר מבית הספר ודיבר איתי בטלפון היה עם טון דיבור שמח ולבבי, ואמר שהכל בסדר. היום, בדיעבד, אני מבינה שבאותו יום הוא קיבל מכות. אני מנסה להבין אם זאת היתה החלטה של רגע, לעולם לא אדע את התשובה. מה שבטוח – ההתעללות היתה יום-יומית, והפייסבוק היה הטריגר למה שקרה".

(בראיון ל"ישראל היום" מיום 24.2.2012)

סימנים שיכולים להעיד על כך שילדכם עובר בריונות ברשת:

1. שינויים קיצוניים במצב הרוח לאחר גלישה ממושכת בטלפון / במחשב.
2. הילדה/ לא מוזמן/ת לאירועים חברתיים ורוב הזמן נמצא/ת לבדו/ה למול הטלפון / המחשב.
3. הילד/ה נראה חרדתי/ת ומדוכא/ת יותר; הילד/ה בוכה באופן תכוף ומסתגר/ת בחדרו/ה.
4. הילד/ה חוזר/ת הביתה עם חבלות גוף ומתקשה להסבירן (פעמים רבות בריונות ברשת לא מסתיימת רק ברשת, אלא באה לידי ביטוי גם בבריונות פיזית שמתרחשת בכותלי בית הספר).
5. הילד/ה לא מעוניין/ת ללכת לבית הספר (ירידה בתפקוד ובלימודים).

יצוין כי ייתכנו סימנים נוספים ולא מדובר ברשימה סגורה. על כן, חשוב להיות מודעים לכל שינוי בהתנהגות הילד/ה וליצור שיח עם ילדינו כך שיובהר להם מבעוד מועד על הסכנות הטמונות ברשת ועל השימוש הנכון באינטרנט.

מה עליי לעשות אם מאיימים על ילדי או סוחטים את ילדי באינטרנט?

עבירת האיומים מעוגנת בסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וזו לשונה:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

עבירת הסחיטה באיומים מעוגנת בסעיף 428 לחוק וזו לשונה:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי עבירות האיומים והסחיטה באיומים יכולות להתבצע בכל דרך. משכך, ניתן לאיים על אדם או לסחוט אדם, גם דרך הרשתות החברתיות (למשל, בפרסום פוסט או בשליחת הודעה פרטית ב-Facebook, ב-Instagram, במשחקי רשת מקוונים וכו').

להלן מספר דוגמות:

https://news.walla.co.il/item/3511838 – נער בן 17 חשוד שסחט באיומים צעיר עם מוגבלות שכלית אשר שיחק עמו במשחק המקוון "פורטנייט" תוך ששידל אותו לפגוע בעצמו.

https://news.walla.co.il/item/3526389 – נער בן 15 נעצר בעקבות חשד שסחט באיומים ילד בן 9 ברשת החברתית "דיסקורד".

במצב שבו ילדכם פונה אליכם ומספר לכם כי איימו עליו במרחב המקוון, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה, אשר יסייע בסיווג העבירה ויפנה אתכם לגורמים הרלוונטיים.

כך למשל, תופעת בריונות הרשת והעלייה בפשיעה כנגד ילדים ונוער במרחב המקוון הובילה להקמתו של מוקד 105 שאמון על קבלת פניות מהציבור ולמתן מענה מקצועי לילדים ולנוער שעברו פגיעה באינטרנט.

פנייה למוקד 105 תסייע פעמים רבות בהסרה מיידית של תוכן האיומים, תוך דיווח מיידי על הפגיעה הפלילית.

פניתי למשטרה בגין בריונות ברשת כלפי ילדי והתיק נסגר, מה עליי לעשות?

כאמור לעיל, קיימת חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי מיד לאחר ביצוע העבירות המתרחשות במרחב המקוון. עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה יסייע בסיווג העבירה ויפנה את נפגע/ת העבירה לגורמים האמונים על טיפול בבריונות ברשת (משטרה / מוקד 105), ובמקרה הצורך אף יפנה לרשתות החברתיות בבקשה להסיר את התכנים הפוגעניים.

יחד עם זאת, לא פעם תבחר היחידה החוקרת או היחידה התובעת לסגור את התיק. במצב כזה, יוכל נפגע העבירה להגיש ערר על סגירת תיק החקירה וזאת בסיועו של עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי/ות עבירה.

למשרדנו מומחיות וניסיון רב בליווי נפגעי/ות עבירה אשר חוו פגיעה כתוצאה מבריונות רשת. משרדנו ידע לתרגם את הפגיעה לסעד משפטי שיסייע בהפחתת עוצמת הפגיעה הקשה בילדכם בצורה הטובה ביותר.