מאז ומעולם חלק הארי של עבריינות הנוער היה תוצאת השפעתה של החבורה על היחיד. התרחיש ידוע ומוכר לכל אדם המאזין למהדורות החדשות: קבוצה של נערים תוקפת אדם אחר שביקש מהם לשמור על השקט; קטינה הופכת לשפחת המין של חבורת נערים מבית ספרה; קטטה המונית במועדון בין קבוצות של נערים מסתיימת בדקירה; קבוצה מאורגנת של קטינים מבצעת עבירות אידיאולוגיות כגון ריסוס כתובות נאצה גזעניות; חבורה גדולה של רעולי פנים, רובם קטינים ואפילו ילדים, מיידה אבנים ומשליכה בקבוקי תבערה על עוברי אורח.
השבוע נחשפנו לשתי פרשות חמורות של עבריינות נוער קבוצתית, האחת בישראל והשנייה בניו יורק.
בישראל נעצרו תשעה קטינים בני 15 ו-16 בחשד שאנסו ותקפו מינית בת 14 שהכירה את אחד החשודים דרך רשת חברתית, ומהחקירה עולה כי הוא הכיר לה את חבריו. המעשים נמשכו כמה חודשים וכללו מעשי אונס, מעשי סדום ותקיפות נוספות. המעשים נעשו, לפי החשד, ביחד ולחוד. בארה"ב, משטרת ניו יורק עצרה נער בן 13 בחשד למעורבות ברצח סטודנטית בפארק סמוך לקולג' שבו למדה. הנער הודה בחקירה כי הוא ושני חברים ניסו לשדוד את הסטודנטית ודקרו אותה. נער נוסף, בן 14, נעצר בחשד למעורבות ברצח, אך לפי דיווחים בארה"ב הוא שוחרר. במשטרה מעריכים שנער שלישי שטרם אותר הוא זה שדקר את הצעירה.
לכל אלו מכנה משותף אחד – "תופעת הקבוצה" – עבירות חמורות המבוצעות בידי חבורת בני נוער, קטינים, שלעתים אף לא הגיעו לגיל האחריות הפלילית.
הקבוצה היא תופעה סוציולוגית ידועה, שיש לה השפעה רבה על היחיד, הן חיובית הן שלילית, וללא ספק היא מביאה את היחיד לבצע פעולות שספק אם היה מבצען לבדו וביוזמתו. תחושת הכוח הרב שחברי הקבוצה חשים, היא שמסנוורת את עיני חבריה, ודוחפת אותם לבצע מעשים שתוצאתם יכולה לעתים להיות הרת אסון.
צעירים בגיל ההתבגרות מבקשים למצב את עצמם חברתית, לחבורה יש השפעה גדולה על פעולתם ומעשיהם, השיקול של "מה יגידו החבר'ה" מנהל אותם לעיתים תכופות, לעיתים הדברים נעשים כדי לא להחריג את עצמם מהחבורה. חוסר שיקול הדעת, לעיתים בשילוב עם הקטנת חשיבות המעשים, הוא המניע אותם לעיתים למעשים פלילים. זה מותיר אותנו, ההורים, המורים, אנשי החינוך והחוק להיות המבוגר האחראי שצריך לתווך ולהציג את הדבר הנכון והראוי לבני הנוער הצעירים. בכל רגע. כל הזמן.
המחוקק בישראל בחר להרחיב את האחריות הפלילית של בני החבורה. וקבע כי כל אחד מבני החבורה נושא באחריות מלאה למעשים של חברו, גם אם לא לקח חלק ממשי במעשים הפיזיים אלא רק צפה מהצד. במילים אחרות, אם חברך אנס נערה ואתה רק השקפת מהצד ולא מנעת את המעשה ולא דיווחת עליו ולא עשית דבר בנדון – אתה אשם כאילו ביצעת האונס בעצמך, לבדך. אדם נושא באחריות אישית למעשיו שלו ובמקרה של חבורה- גם למעשי חברו.
המסר שאנו צריכים להעביר לילדנו הוא קצר חד וחשוב – אחריות אישית. את המסר הזה אנו צריכים להעביר לילדים מגיל צעיר מאד. את המסר הזה אני מעבירה בהרצאות לבני נוער רבים ברחבי הארץ, לאנשי חינוך ולהורים. אנחנו המתווכים. אנחנו המבוגר האחראי. גם אנחנו נושאים באחריות לתופעה המדאיגה הזו שהולכת ומתגברת ולפיה עבירות חמורות מאד מבוצעות על ידי חבורות ילדים.
