תביעה על צילום ללא רשות – הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי

האם מותר לצלם אדם ללא רשותו? האם צילום כזה מהווה עבירה או עילה לתביעה אזרחית? במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים של צילום אדם ללא ידיעתו או הסכמתו – מהי הזכות החוקית, אילו מקרים נחשבים להפרת פרטיות, וכיצד ניתן להגיש תביעה.

מהי הזכות לפרטיות?

הזכות לפרטיות מוגנת בישראל כזכות חוקתית, לפי סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא קובעת כי אין פוגעים בפרטיותו של אדם ואין נכנסים לרשות היחיד שלו שלא בהסכמתו.

בנוסף, חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981 מפרט מקרים שבהם צילום עלול להיחשב לפגיעה בפרטיות – גם כאשר הוא מתבצע במרחב ציבורי.

צילום ללא רשות – מתי זו עבירה?

צילום במרחב פרטי
כאשר אדם מצולם בביתו, ברכבו, בחדר הלבשה או בכל מקום שנחשב פרטי – ללא ידיעתו או רשותו – מדובר בעבירה פלילית לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. זוהי פגיעה ישירה בזכותו לפרטיות, גם אם התמונה עצמה לא פורסמה.

צילום במרחב ציבורי
צילום אדם במקום ציבורי (רחוב, חוף, תחבורה ציבורית) אינו בהכרח מהווה פגיעה בפרטיות. עם זאת, אם האדם מתועד בצורה מבזה, מביכה או כזו שעלולה לפגוע בשמו הטוב – ייתכן שתקום לו עילת תביעה.

פרסום תמונה – עבירה נפרדת

אפילו אם הצילום עצמו נעשה במרחב ציבורי, פרסום התמונה ללא רשות – במיוחד ברשתות החברתיות – עלול להיחשב לעבירה של פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ולעיתים אף להוות סחיטה באיומים, תלוי בנסיבות.

מתי אפשר להגיש תביעה אזרחית?

ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין פגיעה בפרטיות עקב צילום או פרסום תמונה ללא הסכמה. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש"ח, ובמקרים חמורים – עד 100,000 ש"ח.

מקרים שבהם נפסק פיצוי:

• צילום של אישה בחוף ים ופרסום התמונה ללא רשותה

• תיעוד עובדים במקום העבודה ללא הסכמתם

• צילום קטינים והפצת התמונה בקבוצות הורים

• תיעוד אדם במצב בריאותי או רגשי רגיש

מתי לא תתקבל תביעה?

• אם הצילום נעשה כחלק מסיקור חדשותי והיה בו עניין ציבורי מובהק

• כאשר האדם ידע שהוא מצולם ונתן הסכמה מילולית או בהתנהגות

• כאשר התמונה אינה מזהה את האדם כלל

צילום קטינים – רגישות מיוחדת

במקרה של צילום קטינים ללא רשות הוריהם – במיוחד במסגרות חינוכיות, רפואיות או משפחתיות – ההתייחסות חמורה הרבה יותר. החוק דורש הסכמה מפורשת של ההורה או האפוטרופוס, והפרה עלולה להיחשב לעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות ואף לפגיעה בזכויות הילד.

איך להתמודד עם צילום ללא רשות?

1. פנו לאדם שצילם ודרשו למחוק את התמונה

2. תעדו את המקרה – צילום מסך, עדים, או ראיות דיגיטליות

3. פנו לייעוץ משפטי לבדיקת עילת תביעה

4. הגישו תלונה במשטרה במקרים חמורים או חוזרים

מידע נוסף ודרכי פעולה משפטיות

לפרטים נוספים והנחיות רשמיות מצד המדינה, ניתן לעיין במסמך של פרקליטות המדינה בנושא עבירות מין ופגיעה בפרטיות באתר משרד המשפטים, הכולל מידע עדכני על חקיקה, אכיפה וסיוע לנפגעים.
אם נתקלת במקרה של צילום ללא רשותך, אנו מזמינים אותך לקרוא גם את המאמר שלנו בנושא ניהול משברים פליליים, ולהבין כיצד ניתן לפעול במישור המשפטי כדי להגן על זכויותיך.

חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות

בתי המשפט בישראל שוקלים בקפידה בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות. כאשר הצילום משרת מטרה ציבורית מובהקת – כמו חשיפת מחדלים, תיעוד אלימות, או סיקור עיתונאי – תהיה נטייה להעדיף את חופש הביטוי. אך כאשר מדובר בצילום שנעשה לצרכים אישיים, בידוריים או מסחריים – זכותו של המצולם גוברת.

פרופ' לימור עציוני – ייצוג משפטי בתביעות על צילום ללא רשות

במשרדנו אנו מטפלים בתביעות אזרחיות בגין פגיעה בפרטיות, לרבות צילום ללא רשות, הפצת תמונות באינטרנט או שימוש מסחרי ללא הסכמה. עם ניסיון רב בתחום, אנו פועלים להשגת צווי מניעה, הסרת פרסומים ופיצויים כספיים – תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.