בעידן שבו כל אדם הוא צלם פוטנציאלי וכל רגע מצולם יכול להפוך לוויראלי תוך שניות, עולה שאלת הגבולות המשפטיים של הצילום והפרסום. פרסום תמונה ללא רשות הפך לתופעה שכיחה ברשתות החברתיות, אך לא תמיד משתמשים מבינים שמדובר בעניין משפטי חמור.
האם מותר לפרסם תמונה של אדם אחר בלי לבקש רשות? מה קובע החוק הישראלי? והאם ניתן להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות? במאמר זה ננתח את המצב המשפטי, נבחן את ההשלכות ונסביר מהן הזכויות שלכם – עם דגש על ליווי משפטי מקצועי מטעם פרופ' עו"ד לימור עציוני, מומחית למשפט פלילי והגנה על פרטיות.
חוק הגנת הפרטיות – הבסיס המשפטי
מהו חוק הגנת הפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981, מהווה את המסגרת המרכזית בישראל בנוגע לפגיעה בפרטיות, לרבות שימוש לא מורשה בתמונתו של אדם. סעיף 2(6) לחוק קובע כי צילום אדם במקום פרטי, או פרסום תמונתו ברבים ללא הסכמתו, מהווים פגיעה בפרטיותו.
איפה עובר הקו?
החוק מבחין בין צילום לבין פרסום. לעיתים עצם הצילום אינו בעייתי (למשל, במרחב ציבורי), אך פרסום התמונה, ובייחוד בהקשר מביך או אישי, מהווה הפרה חמורה של זכויות.
מתי פרסום תמונה מהווה עבירה?
צילום במרחב פרטי
צילום אדם בביתו, במרפאה, בבריכה או בכל מקום שבו קיימת ציפייה סבירה לפרטיות – ולאחר מכן פרסום התמונה – מהווים פגיעה ברורה בפרטיות. אין צורך בהסכמה מפורשת כדי שהפגיעה תיחשב עבירה – די בעצם העדר הרשות.
פרסום משפיל או פוגעני
גם כאשר אדם הסכים שיצלמו אותו, החוק אוסר על שימוש בתמונה באופן משפיל או משפיל (כגון עריכה מגמתית, שילוב בטקסט פוגעני, או פרסום בסמוך לתוכן מינורי או פוליטי מובהק).
תמונה של קטינים
צילום ופרסום תמונות של ילדים מחייב הסכמה מפורשת של ההורים. בהיעדר הסכמה כזו – מדובר בעבירה פלילית ופוטנציאל לפיצוי כספי משמעותי.
פיצויים לנפגעים – מה מגיע לכם?
פיצוי ללא הוכחת נזק
בהתאם לסעיף 29 לחוק הגנת הפרטיות, ניתן לתבוע פיצויים גם מבלי להוכיח נזק ממשי. הסכום יכול להגיע ל־75,000 ש"ח, ובמקרים חמורים – עד 150,000 ש"ח, אם יוכח כי הפגיעה נעשתה בזדון.
עוולות נוספות: לשון הרע והפרת זכויות יוצרים
פרסום תמונה יכול להיחשב גם כעבירת לשון הרע אם היא פוגעת בשמו הטוב של המצולם, וכן כעבירת הפרת זכויות יוצרים אם נעשה שימוש בתמונה שצילם אדם אחר ללא אישורו.
פרסום ברשתות – לא הכל מותר
אינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק
ברוב הרשתות החברתיות יש מדיניות האוסרת פרסום תוכן שפוגע בפרטיות. עם זאת, האחריות המשפטית חלה בראש ובראשונה על המשתמש – לא על הפלטפורמה.
גם שיתוף של פוסט קיים או תיוג אדם בתמונה עלולים להיחשב כפרסום אסור, אם התמונה פוגעת בפרטיות או נלקחה ללא רשות.
קבוצות ווטסאפ וטלגרם
גם קבוצות סגורות אינן חסינות. פרסום תמונה של אדם אחר בקבוצה – גם אם קטנה – נחשב פרסום לכל דבר, ועשוי להיחשב להפרה של החוק, במיוחד כאשר מדובר בתוכן רגיש או אישי.
מתי מותר לפרסם תמונה?
- כאשר המצולם נתן הסכמה מפורשת ומודעת
- כשמדובר בתמונה שצולמה במרחב ציבורי ללא הקשר מביך
- במקרים חריגים בהם יש אינטרס ציבורי ברור (כמו עיתונות חוקרת)
דוגמה מהפסיקה: פס"ד פלוני נ' פלונית
במקרה שנדון בשנת 2021 בבית משפט השלום בתל אביב, פרסם אדם תמונה של זוגתו לשעבר בפוסט פרידה עם טקסט פוגעני. בית המשפט פסק לטובת האישה ופיצה אותה ב־85,000 ש"ח, ללא צורך בהוכחת נזק, עקב הפגיעה בפרטיותה והשפלה ברשתות החברתיות.
פרסום תמונות אינטימיות – עבירה פלילית חמורה
תיקון 10 לחוק למניעת הטרדה מינית
מאז שנת 2014, הפצת תכנים אינטימיים, ובפרט תמונות בעלות אופי מיני, ללא הסכמה מפורשת של המצולם – מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 5 שנות מאסר.
החוק רלוונטי גם למי ששיתף, שימר או הפיץ את התמונה – ולא רק למפרסם המקורי.
מה לעשות אם פרסמו את התמונה שלך ללא רשות?
- תעדו את ההפרה – צילום מסך, תאריך, שעה וכתובת הקישור
- פנו לפלטפורמה והגישו תלונה רשמית
- שלחו דרישת הסרה למפרסם עצמו (רצוי בכתב)
- פנו לעורך דין מומחה כדי לשקול תביעה
- במקרים חמורים – הגישו תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות או הטרדה מינית
ליווי משפטי על ידי פרופ' עו"ד לימור עציוני
פרופ' עו"ד לימור עציוני מלווה נפגעים ונפגעות במקרים של פרסום תמונות ללא רשות, הפצת תוכן רגיש, לשון הרע והטרדות ברשת. הניסיון המשולב בתחומי המשפט הפלילי, זכויות האדם והטכנולוגיה מאפשר ייצוג אמפתי, אסטרטגי ומנצח – בכל שלב בתהליך: מרגע הפנייה הראשונית ועד לקבלת פיצוי או מחיקת פרסום.
סיכום
פרסום תמונה ללא רשות אינו עניין שולי – מדובר בעבירה שיכולה לגרור פיצויים בסכומים גבוהים ולעיתים גם הליכים פליליים. בישראל קיימת הגנה משפטית רחבה לפרטיות, וזכותכם לתבוע צדק כאשר פרטיותכם נפגעה.
אם גם אתם חשים שנעשה לכם עוול – אל תישארו לבד. פנו עוד היום לייעוץ דיסקרטי ומקצועי אצל פרופ' עו"ד לימור עציוני.
