אלימות בבתי ספר ובריונות ברשת – מה קובע החוק בישראל?

ראשי » אלימות בבתי ספר ובריונות ברשת – מה קובע החוק בישראל?

אלימות בבתי ספר ובריונות ברשת – מה קובע החוק בישראל?

במציאות המודרנית, אלימות בבתי ספר כבר אינה מסתכמת במכות או דחיפות בהפסקה. במקרים רבים, האלימות ממשיכה גם לאחר שעות הלימודים – דרך מסכים, טלפונים חכמים ורשתות חברתיות. בריונות מקוונת הפכה לתופעה נפוצה ומטרידה, שפוגעת בילדים ובבני נוער ברמה הרגשית, החברתית ולעיתים גם הבריאותית.

החוק בישראל מכיר בכך שמדובר לא רק בהתנהגות פסולה מבחינה חינוכית, אלא גם במעשים בעלי השלכות משפטיות חמורות. להלן סקירה משפטית קצרה על זכויות הנפגעים, חובות הגורמים החינוכיים, והכלים המשפטיים הקיימים.

מהי אלימות בבית הספר?

הגדרת האלימות בבית הספר כוללת מגוון רחב של התנהגויות פוגעניות:

אלימות פיזית: מכות, דחיפות, בעיטות, זריקת חפצים.
אלימות מילולית: קללות, עלבונות, איומים, השפלות.
אלימות רגשית וחברתית: חרמות, הדרות, הפצת שמועות, לעג על רקע אישי או מיני.
אלימות מינית: הטרדות, הצעות מיניות בלתי רצויות, הפצת תכנים מיניים.

משרד החינוך מחייב את בתי הספר לפעול למניעת אלימות ולטפל במקרים אלו בהתאם להנחיותיו. במקרים חמורים, קיימת חובה לדווח לרשויות המתאימות, כולל המשטרה ורשויות הרווחה.

חובות מוסדות החינוך

בתי הספר מחויבים לנקוט בפעולות הבאות:

עצירת הפגיעה: הפסקת מיידית של ההתנהגות האלימה.
בירור המקרה: קיום שיחות עם התלמידים המעורבים, תוך שמירה על פרטיותם.
יידוע הגורמים הרלוונטיים: הודעה למחנך, למנהל, להורי התלמידים ולמפקח על בית הספר.
נקיטת צעדים משמעתיים: השעיית התלמיד הפוגע, העברתו לכיתה אחרת, או הרחקתו לצמיתות במקרים חמורים.

במקרים של אלימות חמורה, כגון תקיפה גופנית שגרמה לפציעה, סחיטה באיומים או פגיעה מינית, קיימת חובה לדווח למשטרה או לרשויות הרווחה.

אחריות משפטית של התלמיד הפוגע?

תלמיד מגיל 12 ומעלה נחשב לבר-עונשין בישראל. במקרים חמורים, ניתן להעמידו לדין פלילי בבית משפט לנוער. עם זאת, המערכת המשפטית שואפת לשיקום הקטין, ולכן לעיתים יינקטו צעדים חינוכיים וטיפוליים במקום ענישה פלילית.

תביעה אזרחית

הורים לתלמיד שנפגע מאלימות בבית הספר יכולים להגיש תביעה אזרחית נגד התלמיד הפוגע (באמצעות הוריו) ולעיתים גם נגד מוסד הלימודים, בטענה לרשלנות בפיקוח או במחדל בטיפול. בתי המשפט רואים בחומרה בריונות בין תלמידים – במיוחד כשיש תיעוד ברור.

בריונות ברשת / מקוונת(Cyberbullying)

העידן הדיגיטלי הביא עמו אתגרים חדשים, וביניהם תופעת הבריונות המקוונת. בריונות מקוונת היא פגיעה מכוונת החוזרת על עצמה באמצעים דיגיטליים – בין אם מדובר בפרסום מבזה, הפצת תכנים אישיים, או שיח משפיל בקבוצות. תלמידים רבים חווים פגיעות באמצעות הרשתות החברתיות, אפליקציות המסרים והאינטרנט בכלל. החוק בישראל מתייחס לכך ברצינות, ומספק כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה.

מהי בריונות מקוונת?

בריונות מקוונת היא התנהגות פוגענית החוזרת על עצמה באמצעים דיגיטליים, כגון:

הפצת תכנים מביכים או אינטימיים: תמונות, סרטונים או הקלטות ללא הסכמה.
שיימינג: השפלה פומבית ברשתות החברתיות.
איומים והטרדות: שליחת הודעות מאיימות או מטרידות.
התחזות: פתיחת פרופילים מזויפים או התחזות לאחרים.
פתיחת קבוצות וואטסאפ נגד ילד מסוים או כתיבה פוגענית עליו

תופעה זו עלולה לגרום לנזקים נפשיים חמורים, כולל חרדה, דיכאון ואף מחשבות אובדניות.

ההתייחסות המשפטית

למרות שאין חוק ייעודי לבריונות מקוונת, קיימים חוקים החלים על מקרים אלו:

חוק איסור לשון הרע: אוסר פרסום השמצות מקוונות.
חוק הגנת הפרטיות: אוסר פגיעה בפרטיות ללא הסכמה.
חוק למניעת הטרדה מינית: כולל הפצת תכנים מיניים ללא הסכמה.
חוק הסרטונים (תיקון 10 לחוק למניעת הטרדה מינית) – אם הופץ תוכן מיני ללא הסכמה.

בנוסף, ניתן להגיש תלונה למשטרה או לפנות למוקד 105 – המרכז הלאומי לטיפול בפגיעות ברשת

האם בריונות ברשת יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית?

לבריונות ברשת ישנן צורות רבות. חלקן עולות לכדי עבירה פלילית, וחלקן לאו. התופעה נפוצה בעיקר בקרב בני נוער, אך לא רק. כאשר מדובר באוכלוסיית בני הנוער, וגם כאשר הדבר אינו עולה לכדי עבירה פלילית, התוצאות יכולות להיות הרסניות, הן ברמה החברתית, והן ברמה הנפשית של הנער/ה, עד כדי סכנה ממשית.

אחריות ההורים

הורים לקטינים הפוגעים בבריונות מקוונת עשויים לשאת באחריות אזרחית, במיוחד אם לא פיקחו כראוי על פעילות ילדיהם ברשת או לא פעלו למניעת הפגיעה. בתי המשפט הכירו במקרים שבהם הורים חויבו בפיצויים בשל מחדל בפיקוח.