אינוס במרמה – מהו?

פתיחה – דברי השופט חשין בפרשת טייב

"פלישה שלא בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא – משפילה ומדכאת; כואבת היא – כואבת מאוד; פוגעת היא – פגיעה חדה וכואבת; מעליבה היא – והעלבון עמוק וצורב. נרמס האני, הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד".

כבוד השופט חשין, פרשת טייב

פרשת "הקצין המתחזה"

הצגת המקרה

אמש בתוכניתו של חיים אתגר "המתחזים" בערוץ 12 שודר פרק שעסק בפרשת "הקצין המתחזה".

מדובר באדם דתי, נשוי ואב לשני ילדים (בין השנים 2010–2015), אשר הציג את עצמו כרווק, חילוני, קצין בכיר בצה"ל, איש שב"כ ומנכ"ל חברה. הוא יצר קשרים רומנטיים ומיניים עם עשרות נשים – רובן בשנות השלושים המאוחרות לחייהן – תוך הצגת מצג שווא של כוונות נישואין.

חשיפת התרמית

עם חלוף הזמן, מספר נשים החלו לחשוד בזהותו האמיתית. חקירות אישיות, עימותים ופתיחת קבוצת פייסבוק על ידי אחת מהן הובילו לחשיפת עשרות סיפורים זהים. חלק מהנשים התאגדו והגישו נגדו תלונה במשטרה.

אינוס במרמה – ההגדרה וההבחנה

מה אומר החוק

בישראל, המקרה אינו רק התחזות או קבלת דבר במרמה – אלא אינוס במרמה.

בעבר, מקרים כאלו הוגדרו כקבלת דבר במרמה, אך עם השנים המחוקק ובתי המשפט הבינו את חשיבות יסוד ההסכמה בעבירות מין, וקבעו שעבירת אינוס במרמה מתקיימת כאשר ההסכמה ניתנת עקב מרמה מהותית לגבי זהות הפוגע או מהות המעשה.

מה קרה במקרה הזה

למרות ההגדרה בחוק, "הקצין המתחזה" הורשע בחמש עבירות של קבלת דבר במרמה בלבד – לא באינוס במרמה – במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו עונש קל. הפרקליטות טענה כי הדגש לא היה מיני אלא אינטימי, ולכן לא התקיימו יסודות עבירת האינוס במרמה.

ביקורת על החלטת הפרקליטות

טיעון זה אינו מתקבל על הדעת, שכן החוק אינו דורש הוכחת "מטרה" מינית, אלא קובע שהסכמה שהושגה במרמה על זהות הפוגע – איננה הסכמה חופשית. המקרה עונה במדויק ליסודות עבירת האינוס במרמה, ואף כולל מרמה רגשית והבטחות שווא להקמת משפחה.

פסיקה רלוונטית – פרשת סולימאן

דברי השופט שפירא

"בשל ייחודיותו של הקשר המיני קיימת חשיבות עליונה לזהותו המלאה של הפרטנר. כאשר הזהות מושגת במרמה – ההסכמה בטלה, והמעשה הוא אינוס במרמה" (סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין).

רלוונטיות למקרה הנוכחי

הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר במרמה ממושכת ושיטתית, כלפי עשרות נשים, שכולן הסכימו ליחסי מין על בסיס זהותו הבדויה והבטחותיו.

שאלות כבדות משקל

• מתי חזרנו אחורה בפרשנות החוק?

• כיצד בית המשפט מקבל הסדר טיעון שאינו משקף את חומרת העבירה?

• מדוע הפרקליטות מוותרת על האפשרות להיאבק בתופעה חמורה זו ולהשיג צדק עבור עשרות נפגעות?